"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המרכז הוא העתיד: מחשבות על הרב אורי זוהר ז"ל

הרב אורי זוהר, במעין תנועת מטוטלת רחבה, זכה לנוע בחייו לאורך כל ציר הזמן הישראלי־יהודי • ייתכן שהיכולת הזו לנוע בזמן בכוחות עצמו זיכתה אותו גם ביכולת לראות את העתיד של עמו

,עודכן
0השמעה
אורי זוהר, צילום: אורן בן חקון

כשראיתי את כתבתה של סיון רהב מאיר על ביתו הצנוע של הרב אורי זוהר ז"ל בירושלים, הרגשתי שאני רואה מדרש.

האיש שקירב רבים לתורה הלך לעולמו סמוך לחג מתן תורה, ואולי לכן המדרש שנזכרתי בו הוא אגדה ידועה, שחלק מהפרשנים ממקמים גם אותה בזמן מתן תורה.

על פי האגדה, כשעלה משה לשמיים, ראה את הקדוש ברוך הוא יושב ומקשט את אותיות התורה. כששאל משה את אלוקים למה הוא עובד כל כך קשה על כל אות, סיפר לו אלוקים שבעוד כמה דורות יקום איש גדול בישראל בשם רבי עקיבא, והוא "עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות". משה מבקש לפגוש את רבי עקיבא, ואלוקים מטיס אותו קדימה בזמן ומושיב אותו בשורה האחרונה בבית מדרשו של עקיבא, שם הוא משתאה לנוכח העתיד של עמו, שדורות אחרי מותו עדיין דורש הלכות מתוך התורה שנתן לו.

את התנועה בזמן עשה אורי זוהר בעצמו. הוא נע בחייו לאורך כל ציר הזמן הישראלי־יהודי: מחיי השעה התל אביביים־ישראליים, שהוא היה אחת הדמויות שעיצבו אותם בשנות ה־60, כחבר דומיננטי בחבורות "כסית" ו"לול" ועד לחיי הנצח הירושלמיים־יהודיים, בעולמה של תורה, שגם בו קנה מקום של כבוד.

ייתכן שהיכולת הזו לנוע בזמן בכוחות עצמו זיכתה את הרב אורי זוהר גם ביכולת לראות את העתיד של עמו מבלי לקום מהכיסא, אבל לזה עוד נגיע...

כאמן, נדמה לי שהמאפיין הכי בולט של אורי זוהר היה האנרגיה שלו. בתוך החבורות האמנותיות שהתקבצו סביבו הוא היה המנוע. פראי, מתריס ומלא חיים, הוא הצליח להיות בעת ובעונה אחת האיש שמחולל את המערבולת היצירתית בקרב הכישרונות הגדולים של חבורת "לול" והבמאי המפוקס שמנציח אותה. ואז מתישהו זה קרה: מספרים על השודד התלמודי ריש לקיש, שפגש בנהר הירדן את רבי יוחנן שאמר לו "גבורתך לתורה!". האמירה הזו שינתה את חייו של ריש לקיש והפכה אותו לאחד מחכמי ישראל הגדולים.

אורי זוהר הוא בעיניי ריש לקיש מודרני.

אני לא יודע מי, או אם היה לו רבי יוחנן משלו, אבל אני יודע שהאנרגיה הבלתי נלאית של זוהר, העיניים הגדולות שלו, חיפשו ומצאו את האינסוף היחיד שיכול להשביע סקרנות אינסופית.

גם תנועת מטוטלת רחבה, כמו זו שהסקרנות והאנרגיה של זוהר אפשרו לו לבצע בחייו, סופה לפגוש את המרכז.

המרכז הוא העתיד של כל מטוטלת, והעתיד הזה ישב לצידו של סבא אורי בדמותו של אחד הנכדים המשותפים לו ולאריק איינשטיין ז"ל.

הנכד הזה, בחור חרדי, יוצא יחידה קרבית, שסבא אורי אמר עליו "הילד הזה צדיק", הוא התוצאה של תנועת המטוטלת של סבא שלו - קצת ריש לקיש וקצת רבי יוחנן, והחיבור המיוחד הזה הוא מפתח חשוב לעתידו של עם ישראל, שרבי אורי זכה לראות בחייו.

"הייתי רוצה קודם להיות קצת סלב כמוך, ואז לחזור בתשובה...", אמר הנכד באותה כתבה נדירה. הסבא צחק, ואני חשבתי שיש לנו עתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר