"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרחבה המצמצמת: לאן נעלם מתווה הכותל?

את העיוות והיחס המפלה כלפי נשים בכותל המערבי, צריך לסיים • מי שלא מאפשר להן להתפלל כדרכן בעזרת הנשים, סופו שלא יאפשר לנשים להשמיע קול בהשבעת חיילים ברחבה המרכזית

,עודכן
0השמעה
נשים מניחות תפילין בכותל המערבי (תמונת המחשה, למצולמות אין קשר לכתוב), צילום: נעם ריבקין פנטון

טירוני גבעתי הגיעו להשבעה ברחבה העליונה של הכותל, שאינה רחבת תפילה. את הטקס היתה אמורה להנחות קצינת החינוך בחטיבה, שברגע האחרון הוחלפה בקצין. הקרן למורשת הכותל, שאינה מאפשרת השמעת קול אישה בכותל, טוענת שמדובר בהנחיות צה"ל ושהמעשה אינו פרי יוזמתם.

מאחורי העובדות היבשות מסתתרת אמת מדאיגה ביחס הקרן למורשת הכותל כלפי נשים.

מדי חודש "זוכות" נשות הכותל לחיפושים משפילים ומפלים בכניסה, להתעלמות מאלימות כלפיהן ולעידוד שבשתיקה של אלו המבקשים לפגוע בהן. אם כלפי נשות הכותל מתייחסת הקרן בצורה מפלה ואלימה, ואוסרת קריאה בספר התורה בעזרת הנשים מטעמים "דתיים", הדבר הטבעי הבא מבחינתה הוא לאסור על נשים לקחת חלק פעיל בטקסים ממלכתיים ובטקסים בכלל.

לא מזמן ציינו בכותל את הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובו נשים לא נשאו דברים.

לצערנו, העין הורגלה לא לראות נשים בטקסים הנערכים בכותל. האוזן אומנה להזדעזע אם קול אישה יישמע במקום. בפיחות זוחל, הרחבה המרכזית, שאינה רחבת תפילה, מקבלת "קדושה" מרב הכותל, במטרה להפוך את המקום כולו לחצר חרדית.

מי שחשב כי טקס הזיכרון הוא אירוע בודד של הדרת נשים בכותל באירועים ממלכתיים, רואה כעת כי גם בטקס שאין לו אופי דתי ואינו נערך ברחבת התפילה, מתרחשת הדרת נשים על ידי הקרן למורשת הכותל.

המשוואה ברורה מאוד: מי שמדיר נשים ולא מאפשר להן להתפלל כדרכן בעזרת הנשים, ימשיך להדיר נשים בטקס הממלכתי ביום הזיכרון, וסופו שלא יאפשר לנשים להשמיע קול בהשבעת חיילים ברחבה המרכזית.

את העיוות והיחס המפלה כלפי נשים בכותל המערבי, צריך לסיים. את השליטה המוחלטת של רב הכותל בכותל המערבי וניהולה כחצר חרדית לכל דבר, חייבים לגדוע.

ממשלת ישראל צריכה להחליט מה דמותו של הכותל ואיזו ישראל היא חפצה לראות כאן. האם מדובר באתר ששייך לקבוצת מיעוט אחת בעם ישראל, שבו נשים אינן מורשות לדבר בציבור ולהתפלל בקול, או שהוא שייך לכולנו, לכל יהודייה ויהודי? האם הכותל הוא בית עבור כולנו או בית כנסת חרדי?

בקרוב נציין חמש שנים לביטול מתווה הכותל. מדוע מפחדות ממשלות ישראל ליישם את מתווה הפשרה?

מתוך מחויבות להשמעת קול נשי בכותל המערבי, לתיקון עולם ולכבוד שוויון גם בעבור נשים במדינת ישראל של שנות האלפיים, ימשיכו נשות הכותל להתפלל ולקרוא בתורה, עד אשר ייושם במלואו מתווה הכותל.

הכותבת היא מנכ"לית "נשות הכותל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר