"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות! פריטטיות

הכשל המשטרי עוד עלול להעמיק: מדוע שתוקם ממשלה פריטטית רק עם שני ראשי ממשלה? • הרי את תקופת הכהונה אפשר לחלק גם לשלושה • הגיעה העת לשנות את החוק

,עודכן
0השמעה
בנט ולפיד בימי כהונתם בממשלת נתניהו, צילום: גדעון מרקוביץ'

"כל אדם שנכנס למערכת הפוליטית רוצה להיות ראש ממשלה", הצהיר שר האוצר בראיון ל"ישראל השבוע". בהתייחסו לרה"מ העומד בראש מפלגה עם שבעה מנדטים, אמר: "פעם לא יכולתי להאמין... בנט הוכיח שהכל אפשרי". ליברמן הבהיר שפניו לעתיד דומה לזה של בנט, באמירתו כי הוא "חושב שאין לאף אחד במערכת הפוליטית ניסיון כמו שיש לי".

בשנת 2020 הוקמה ממשלת ישראל ה־35 בראשות נתניהו, תוך כדי המצאה פוליטית שהתבררה ככשל משטרי־חוקתי. הכשל שיקף בכל מהותו וסעיפיו חוסר אמון מוחלט ועמוק בין מרכיבי הממשלה. הפריטטיות קבעה משקל זהה בקבלת ההחלטות, בלי קשר לכוחן היחסי של השותפות בקואליציה. סמכות רה"מ ביחס לכלל השרים בוטלה. לצידו של רה"מ נוצרה ישות משטרית חדשה, ראש ממשלה חליפי, כחלק ממפלצת משטרית־חוקתית דו־ראשית.

השרים והח"כים חולקו מראש כבעלי זיקה לראש הממשלה או לחליפי. כך, לדוגמה, הפכה לקריטית השאלה מי יצביע בעד פיזור מוקדם של הכנסת. אם יצביעו עבורה ח"כים בעלי זיקה לראש הממשלה, הוא יוחלף מייד על ידי החליפי, שיהפוך לראש הממשלה לתקופת הבחירות. אם יצביעו עבורה ח"כים של החליפי - יישאר ראש הממשלה בתפקידו בתקופת הבחירות.

חשבנו שמדובר בהמצאה זמנית, ורצינו להאמין שחוסר היציבות שהשתקף במערכות בחירות תכופות הוא שהביא להמצאה שתחלוף מן העולם לאחר התייצבות המערכת. אולם התברר ששום המצאה, תהיה מעוותת ככל שתהיה, לא יכולה להתגבר על פוליטיקה של חוסר אמון. ההמצאה הפריטטית לא הועילה, ובתוך שנה הלכנו לבחירות רביעיות.

על הכשל המשטרי נוסף לפני שנה כשל תרבותי, שהביא את הסחטנות הפוליטית לשיאה. על רקעם של קולות שינוי, ריפוי, איחוי ואחדות, התברר שהמשנים, המרפאים, המאחים והמאחדים משאירים את הכשל החוקתי־משטרי על כנו. יתר על כן, אם בממשלה הקודמת ראש הממשלה והחליפי באו מהכוחות הפוליטיים הגדולים במערכת - עתה גם זה התרסק.

לכשל המשטרי נוסף הכשל התרבותי של הסחטנות, כאשר ראש המפלגה החמישית בגודלה סחט את תפקיד ראש הממשלה. אפילו בהתייחס לקואליציה שקמה, מדובר במפלגה השלישית בגודלה, כשלצידה בקואליציה היו עוד שתי מפלגות בגודל זהה של שבעה מנדטים. בינתיים, לאחר פרישתם של שניים מחברי ימינה מהקואליציה, ראש הממשלה עומד עתה בראשות המפלגה החמישית בגודלה בקואליציה.

הכשל המשטרי־חוקתי, כפי שהוכיחו דבריו של ליברמן, הוא בכך שיצר פיתוי פוליטי עצום שרק המתין לקפיצת המדרגה של כשל הסחטנות שבנט הביא לשיאו. התחרות על ראשות הממשלה לא תהיה עוד בין הכוחות הגדולים במערכת, אלא בין שלושה ואפילו ארבעה שחקנים. הכשל המשטרי עוד עלול להעמיק: מדוע שתוקם ממשלה פריטטית רק עם שני ראשי ממשלה? הרי את תקופת הכהונה אפשר לחלק גם לשלושה, לראש ממשלה ולצידו שני ראשי ממשלה חליפיים.

הגיע הזמן לקבוע בחוק יסוד רף מינימום לגודלה של מפלגה שממנה יכול להגיע ראש הממשלה, בתקווה שהח"כים לא ישנו אותו ברגע שייוצר האינטרס הפוליטי לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

כדאילהכיר