"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכנית חומש: מהפך

במקום לחדש את העימות על חומש ובמקום שההתנחלות ההרוסה תהפוך מקום קדוש נוסף של הציונות הדתית - אפשר להגיע להסדר שיספק את כל הצדדים

,עודכן
0השמעה
הפגנה בחומש לאחר הפינוי (ארכיון), צילום: מרים צחי

סיפור ההחלטה לגבי חומש (וכן - שא נור, גנים וכדים) שבצפון השומרון הוא אחד מסיפורי החלם הישראליים הקלאסיים. אריאל שרון, מי שהגה את ההתנתקות מעזה ומצפון השומרון כאשר כיהן כראש ממשלה מטעם תנועת הליכוד, ויתר על רצועת עזה, ורצה לרמוז לנשיא ארה"ב כי כוונתו היא להמשיך במהלך גם בגדה המערבית. הרמז ניתן באמצעות פינוי ארבע ההתנחלויות, שנמצאו בשטח C. החוק שאפשר זאת נחקק, התושבים פונו ופוצו, אבל האדמות, שרובן ככולן הן אדמות פרטיות של פלשתינים, לא הוחזרו לבעליהן. זאת, אף שהפקעתן נעשתה בשל צורך צבאי לא רלוונטי, ואף שבית המשפט העליון דרש מן המדינה לאפשר לבעלים להשתמש בהן.

צריך היה להיוולד חלמאי בן חלמאי כדי להגיע לפתרון הזוי שכזה: או שמפנים את ארבע ההתנחלויות, מעבירים אותן לשטחי הרשות הפלשתינית וממלאים בכך חלק מהסכם הביניים של 1995, שישראל מחויבת לו - או שמשאירים אותן על כנן.

בשיחה ארוכה שקיימתי עם שרון באביב 2005, השתכנעתי שלא היה לו מושג מה יעלה בגורלן של ארבע ההתנחלויות המפונות, באזור ששטחו גדול פי שניים מרצועת עזה. עמדתי אז בראש מרצ, וקיום הממשלה היה תלוי בנו. הוא קרא ליועצו המדיני, שלום תורג'מן, ושאל באשר למעמד העתידי של היישובים שייהרסו. אפשר היה לחשוב כי מדובר בשאלה צדדית, ולא בעניין מהותי. לא ניתנה לו תשובה. שרון הבטיח לענות לי במועד מאוחר יותר...

היישובים המפונים, בעיקר חומש, הפכו מוקד עלייה לרגל של אנשי ימין אשר מבקשים לשוב למקום, ואשר הקימו, בניגוד לחוק, ישיבה בחומש. בג"ץ אינו יכול אלא לדרוש מן המדינה לעמוד בהוראת החוק המגוחך, ולפנות את הישיבה.

בימין קיימת דרישה מתמשכת לשנות את חוק ההתנתקות ולאפשר חופש תנועה לישראלים בשטחי היישובים ההרוסים, ובשמאל דורשים מן המדינה להודיע לבג"ץ על מועד לפינוי ישיבת חומש. שר הביטחון, בני גנץ, מסר השבוע את "תשובתו" לבג"ץ, וחזר וקבע כי הישיבה תפונה, אך הממשלה תקבע את עיתוי הפינוי.

במקום לחדש את העימות על חומש, במקום שההתנחלות ההרוסה תהפוך מקום קדוש נוסף של הציונות הדתית,ובמקום שפינויה יהפוך יעד עליון של המחנה שלי, אני מבקש להציע משהו אחר:

להגיע להסדר שיאפשר חופש תנועה לישראלים בצפון השומרון, כהוראת שעה, תמורת הקפאת ההחלטה על בניית כ־4,000 יחידות דיור חדשות בגדה המערבית. זוהי משוואה המאפשרת גם לימין וגם לשמאל את חצי תאוותם: החוק האווילי ישונה, פינוי הישיבה יושעה, והבנייה הנוספת בשטחי C תושעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יוסי ביילין

בעל טור במגזין

כדאילהכיר