"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפקרת נוער בסיכון היא בעיה מערכתית

כשבוחנים את תנאי ההעסקה של אנשי הצוות במוסדות הרווחה, ניתן להבין על איזה רקע צומחות טענות להפקרה של הנוער בסיכון • השאלה היא, האם הרוחות החדשות במשרד הרווחה יובילו לשינוי

,עודכן
0השמעה
בית השאנטי בנגב. תחקיר מטריד

אלוהים מרחם על ילדי הגן, כתב יהודה עמיחי. כולי תקווה שהרחמים ממשיכים גם למי שנמצאים במוסדות הרווחה בישראל, כי ההגנה והסיוע שאנו נותנים להם רחוקים מלהיות מספקים. לאחר התחקירים על מאות מקרי התעללות במעון לבעלי מוגבלויות "בני ציון", נחשפנו בשבועות האחרונים לזוועות המוות של תשושי נפש ב"בית דפנה", בשל הרעלת מזון. כולנו דיברנו על סלמונלה בשוקולד, אבל רק אלוהים מרחם על החוסים.

בעקבות זכייתה של מריומה קליין בפרס ישראל, על מפעלה ב"בית השאנטי", נחשפו שם עדויות על פגיעה בבני הנוער וניסיונות טיוח של הליקויים. אם נדמה לנו שמדובר בסיפורים נקודתיים, אז תחקירים במוסדות רווחה נוספים כמו "רטורנו", "ארזים" ואחרים, מגלים שמדובר בבעיה מערכתית. סיפור בית השאנטי הוא חלק מסיפור חסות הנוער, רשות ממשלתית הנמצאת באחריות משרד הרווחה. חסות הנוער כוללת עשרות הוסטלים ומעונות לנוער בסיכון, המופעלים על ידי שורת עמותות המעסיקות יותר מאלף עובדים, ולאחרונה אף על ידי חברה עם כוונות רווח.

כשבוחנים את תנאי ההעסקה של אנשי הצוות במוסדות השונים, בעיקר עובדות סוציאליות ומדריכים, ניתן להבין על איזה רקע צומחות טענות להפקרה של הנוער בסיכון בחברה הישראלית. בממוצע, המדריכים עובדים פחות משנה. השכר הוא שכר מינימום בקירוב, כשחלק מהעובדים הרוויחו עד לא מכבר שכר מינימום לנוער (!) לשעת לילה. רק בעקבות מאבק, במסגרת "כוח לעובדים", שופר השכר בשתיים מן העמותות. תנאים כאלה לא מצמיחים עובדים מקצועיים, שיכולים לעבוד במשך שנים באופן מיטיבי. הנוער שזקוק יותר מכל למקצועיות וליציבות, מקבל את התשתית הדלה ביותר.

המדריכים מספרים שבמפגש הראשון עם הנערים, מייד שואל הנער: "אתה עומד לעזוב?". באווירה כזו, בלתי אפשרי לייצר אמון ועבודה אפקטיבית. הרעיון היהודי של ערבות הדדית עומד למבחן גדול. משרד הרווחה, האחראי והמפקח על מוסדות חסות הנוער בשם כולנו, נכשל בתפקידו וזקוק לעין בוחנת, אבל גם לגב שיאפשר שינוי.

דווקא התארגנות עובדי חסות הנוער יכולה לחולל שינוי. הם דורשים העלאת שכר ל־37 שקלים לשעה, אבל גם הכשרה וליווי מקצועיים, בניסיון להפוך את המוסדות לאפקטיביים. נדמה שיש רוחות חדשות ממשרד הרווחה ורצון להיכנס בעובי הקורה. המשרד, בהובלת השר מאיר כהן והמנכ"לית סיגל מורן, יכול לחולל שינוי לעשרות אלפי נערים שנמצאים בהזדמנות האחרונה שלהם לבנות חיים בעלי משמעות וחיבור בחברה הישראלית.

ומילה אחרונה מכיוון אחר: בשנים האחרונות אנחנו חשופים לטרור יהודי, שמובילים חלק ממי שמכונים "נוער הגבעות".

בעדות נדירה שנשמעה בתחקיר "עובדה", על ידי מי שהיתה ממנהיגות נוער הגבעות, היא מדברת על הוואקום הנוראי שבו הם גדלו. "אף אחד לא היה שם כדי לעצור את ההידרדרות", מספרת רוני חן. התחתית שאליה הגיעו מוסדות חסות הנוער היא ההדגמה החריפה ביותר לעניין וההוכחה שעל מה שחסכנו ועצמנו עין, אנחנו נשלם בריבית דריבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר