"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ירושלים גדולה מסך מצעדיה

הניסיון לצייר את ירושלים כמוקד של סכסוך ומחלוקת לוקה ברדידות ובצרות אופקים, ומועיל אך ורק למי שמתפרנס מכך • יום אחד בשנה, אפשר לשמוח על מה שהיא - התגשמות של חזון ישן־חדש

,עודכן
0השמעה
כיפת הסלע וירושלים, צילום: רויטרס

כשהרדיו באוטו שלי בישר ש"ההכנות ליום ירושלים בעיצומן", הגברתי את עוצמת הקול. "המשטרה נערכת לקיום מצעד הדגלים", המשיך הקריין, והזכיר לי שהיום החשוב הזה הלך והפך מיום של חגיגות שמחה ליום של ויכוח פוליטי מתיש ובלתי נגמר. ולא שאסור לדבר על היחסים בין מדינת ישראל לערביי ישראל, או בין מערב העיר למזרחה; אבל הבחירה להפוך את השאלה הזו לחזות הכל דווקא ביום ירושלים היא בחירה אומללה.

הניסיון לצייר את ירושלים באופן בלעדי כמוקד של סכסוך ומחלוקת לוקה ברדידות ובצרות אופקים, ומועיל אך ורק למי שמתפרנס מהסכסוך והמחלוקת. ירושלים היא בראש ובראשונה התגשמות של חזון ישן־חדש, ושחרורה הוא אות לעצמאות וליכולת של המדינה היהודית.

ירושלים לא לבד. היא מוצאת את עצמה מתויגת כ"שנויה במחלוקת" יחד עם שאר שטחי ששת הימים, ובהחלט יש קשר בין אופי הדיון על ירושלים לאופי הדיון על יהודה ושומרון.

יצא לי לא פעם לדבר בפני קהלים בחו"ל על הסוגיות הבוערות ביו"ש. תמיד אמרתי להם: זה לא משנה אם אתם בעד או נגד התיישבות יהודית, או בעד או נגד מדינה פלשתינית; לעולם אל תצמצמו את הקשר שלכם לישראל לשאלה הזו בלבד. לא ייתכן שאחרי 2,000 שנות כמיהה יהודית ו־150 שנות ציונות, הקשר בין יהודים לבין מדינת היהודים יקום וייפול על השאלה "באיזו מידה של הצלחה ישראל מתמודדת עם המציאות המורכבת שלפתחה".

מי שפועלים בכל כוחם כדי לשכנע את יהודי העולם ש"הכיבוש", ורק הוא, הפריזמה שדרכה יש לעצב את היחס והקשר עם ישראל - הם לרוב גורמים אינטרסנטיים, ממומנים היטב, שלא מאוד אכפת להם לא מיהודי העולם ולא מישראל. מתחת למעטה של דאגה לזכויות אדם ולמוסר, עומדות שטחיות מחשבתית ודלות רוחנית.

ומהמשל לנמשל: תהא זו טעות להגדיר את הקשר לירושלים וליום ירושלים דרך הפריזמה הצרה של מצעד הדגלים. בין שאתם אוהבים את המצעד ובין שאתם סולדים ממנו, רואים בו אירוע חגיגי או אירוע בעייתי, אי אפשר שאלפי שנים של קשר יהודי עמוק לעיר - מעקדת יצחק, בתי המקדש, החשמונאים והמרד הגדול, ועד לתחילת העליות לעיר, היישוב הישן, העליות הציוניות, היציאה מהחומות, נפילת העיר בתש"ח והשחרור בששת הימים - יסתכמו בוויכוח על כן־או־לא־שער־שכם. לא שזו לא שאלה חשובה, אבל להפוך אותה לחזות הכל זו איוולת.

364 ימים בשנה אפשר לדבר על חסרונותיה ואתגריה של ירושלים. יום אחד בשנה, בכ"ח באייר, אפשר לשמוח שהיא בנויה, ולהתפעם מכך שאנחנו זוכים לראות ולהגשים את מה שחזו נביאים, פייטו משוררים וחלמו יהודים מדורי דורות. חג שמח!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר