"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

העברת התקציב תלויה ביחסי החרדים עם הליכוד

בסיעות החרדיות זעמו על ההחלטה לתמוך בפשרת גנץ ב"ממדים ללימודים" • שבירת המוסכמה האופוזיציונית עשויה להעניק פתח לעשות אותו דבר בחוקים החשובים לחרדים

,עודכן
0השמעה
ישיבת הסיעה המשותפת של ש"ס ויהדות התורה (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בסיעות החרדיות זעמו על החלטת הליכוד לתמוך בהצעת הפשרה של בני גנץ בחוק "ממדים ללימודים", אבל הם גם יודעים שמתחת לחזות הזעם ייתכן שהגיעה ההזדמנות שהם חיכו לה.

החרדים אמנם לא יכולים להיכנס לממשלה, אבל דרך החרם המוחלט שהוביל הליכוד לא היתה מקובלת עליהם מלכתחילה. עד כה נמנע מהם לנהל מו"מ עם הקואליציה, אולם העובדה שהליכוד הוא ששבר את המוסכמה האופוזיציונית ותמך בחוק ממשלתי, עשויה להעניק להם פתח לעשות אותו דבר בחוקים החשובים להם. השאלה הגדולה היא, במידה שיהיו מגעים כאלה, האם ייתכן מצב שבו החרדים מעניקים לקואליציה את הרוב הדרוש להעברת תקציב המדינה ומעניקים לה בלון חמצן משמעותי להמשך הישרדותה.

בממשלה משוועים לאצבעות נוספות בכנסת לכל חקיקה, ובוודאי לתקציב שבלעדיו הממשלה נופלת, ושם בוודאי ישמחו לשתף פעולה עם החרדים על הימנעות/היעדרות, או כל הסדר שיעניק לה את הרוב הדרוש. הממשלה הראתה שהיא גם מוכנה לשלם הון עבור הישרדותה, וגם עבור החרדים מן הסתם תשמח לפתוח את פנקס הצ'קים - העיקר להעביר את התקציב. השאלה היא עד כמה בסיעות החרדיות יהיו מוכנים ללכת רחוק. שיתוף פעולה בעניין חוק זה או אחר, כמו למשל חוק לביטול רפורמת הקווים הכשרים של שר התקשורת יועז הנדל, זה עניין אחד. תקציב זה כבר משהו אחר לגמרי. מצד שני, הליכוד הוא שהתחיל.

הליכוד הוא שהתחיל בשבירת המוסכמה האופוזיציונית. נתניהו,צילום: אורן בן חקון

בסיעות החרדיות טוענים כי תמורת היעדרות ב"ממדים ללימודים", הציעו להם בקואליציה עולם ומלואו. הם סירבו בשל הברית עם הליכוד. אחרי שהליכוד אימץ את פשרת גנץ, הם טוענים, הם הרגישו פראיירים. התמיכה שלהם בחוק הממשלתי, שלא נוגע להם ולא מדבר אליהם, נעשתה בחינם. במקום להרוויח התחייבויות מהקואליציה, כמו ביטול הגזירות המתוכננות של ליברמן נגד מוסדות החינוך החרדי, תמיכתם בחוק ניתנה ללא כל תמורה.

כדי להוביל מצב שבו הסיעות החרדיות מסייעות בהעברת התקציב, צריך להתחולל משבר של ממש מול הליכוד. קרע כזה אפשר ליזום אם רוצים, והשאלה היא אם באמת רוצים. אם תקציב המדינה שווה את ההבטחות לביטול גזירות ליברמן וחקיקה חרדית נחוצה, או שמבחינת ש"ס ויהדות התורה, דבר לא יבטיח את הגשמת האינטרסים של המגזר, פרט להפלת הממשלה וקיצור ימיה עד כמה שניתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתי טוכפלד

הפרשן הפוליטי של "ישראל היום". התחיל את דרכו העיתונאית ברדיו "קול חי", המקומון "מלאבס" של רשת שוקן וב"מקור ראשון". שימש ככתב פוליטי של "ישראל היום" מהקמתו ועד מינויו לפרשן הפוליטי. במהלך עבודתו הוביל את סיקור התחום הפוליטי בשורה ארוכה של חשיפות וגילויים על המתרחש במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. נשוי לנעמה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בירושלים.

כדאילהכיר