"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ממדים ללימודים" זו הסללה פושעת

ברור לכולם כי הסערה סביב "ממדים ללימודים" אינה מחלוקת ערכית אלא בעיקר תמרון פוליטי • בעידן הדיגיטלי, תעסוקה לא תחייב תמיד תואר אקדמי

,עודכן
0השמעה
רבים מהסטודנטים - דור ראשון להשכלה גבוהה (להמחשה), צילום: אורן בן חקון

נהרות של דיו ואינסוף מילים נשפכו על החוק "ממדים ללימודים". הקואליציה רוצה שהמדינה תממן 66%, האופוזיציה מציעה 100% מימון, המפלגות הלא־ציוניות או האנטי־ציוניות - אם הן יושבות בקואליציה ואם לאו - מתנגדות לחוק שמיטיב עם חיילי צבא ההגנה לישראל, והעיר ירושלים נבוכה.

נכון, לא הגיוני שממשלה הנתמכת על ידי מפלגות שעבורן שירות בצה"ל הוא פשע, תפנה לאופוזיציה בכל עת שהיא רוצה לקדם אג'נדה ציונית. לא ממש מסתדר עם לוגיקה, שקואליציה שמתקפלת מול טיבי וזועבי תשחק אותה פטריוטית גדולה כדי להביך את הליכוד.

אבל הרשו לי לצאת מהמסגור שנכפה עלינו בנושא, לוותר על פופוליזם בגרוש ולכפור בעיקרון הקדוש, המניח שהמחלוקת בין ימין לשמאל נסובה סביב שיעורי המימון בלבד. לדעתי, הסללת חיילים לאקדמיה בשנת 2022 היא מעשה אנכרוניסטי, לא מועיל ולא כלכלי.

אנכרוניסטי: קודם כל, כי ב־2022, הסללה לאקדמיה, בעולם שבו דווקא הכישורים שנרכשים בשטח מעניינים את המעסיקים, היא דבר שלא מתכתב עם המציאות. סקרים שפורסמו בשנים האחרונות הוכיחו שרוב עשרת התפקידים המבוקשים ביותר כיום מחייבים השכלה גבוהה, אך לא בהכרח תואר אקדמי מלא. תפקידים המחייבים מיומנויות ביניים מהווים 40% מכלל המשרות ב־OECD, והביקוש להם גדל.

בעידן הדיגיטלי, תעסוקה לא תחייב תמיד תואר אקדמי אלא תסתמך במידה רבה על פיתוח מתמשך של מיומנויות, כיוון שהטכנולוגיה החדשה חדרה אפילו לרוב התפקידים המסורתיים. רוצים להבטיח עתיד תעסוקתי לחיילים הגיבורים שלנו? תנו להם חופש לבחור מה ללמוד ובמה להתמקצע! בנו תוכניות הכשרה בשיתוף מעסיקים! אל תיבהלו מהקונספט של "חינוך מקצועי"!

שנית, מדובר בצעד לא מועיל ולא כלכלי. כולנו עדים לאינפלציית התארים הראשונים הקיימת בישראל ולירידת הערך היחסי שלהם. אני לא נכנסת אפילו לבור השחור שנקרא מדעי הרוח. אפילו בהיי־טק מעדיפים אדם אשר צבר ניסיון קונקרטי על פני בעל תואר מפוצץ. שלא לדבר על החברות המכשירות בעצמן את העובדים שהן בחרו לאו דווקא על פי תארים, אלא בעיקר על פי כישורים.

מדינת ישראל משקיעה כחמישה מיליארד שקלים בשנה בסבסוד שכר לימוד באקדמיה, ואולי עשירית מזה בהכשרות מקצועיות. זה בדיוק ההפך מהמגמה הקיימת במדינות מפותחות כגון שווייץ וגרמניה, שם סטאז' מוצלח, בליווי מעסיק, נחשב יותר מתוצאה מרשימה במבחן תיאורטי.

רוצים לעזור לחיילים המדהימים שלנו למצוא את עצמם בעולם תעסוקה משתנה? שלמו להם שכר הוגן, ושוב, תנו להם לבחור!

ברור לכולם כי הסערה סביב "ממדים ללימודים" אינה מחלוקת ערכית אלא בעיקר תמרון פוליטי.
אבל גם לסערה יש צד חיובי: אולי בזכותה נתחיל לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע למעבר מן הצבא לעולם התעסוקה. אקדמיה אינה ברירת המחדל היחידה. די לשקר הזה!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר