"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוול תחבורתי: הרפורמה שחוסכת על גב הנוסעים

כשמעמידים במבחן המציאות את הרפורמה החדשה בתחבורה הציבורית, "ארץ שווה" שמה, היא נראית פחות אטרקטיבית ויותר כמו תאונת שרשרת

,עודכן
0השמעה
רב קו, צילום: אורן בן חקון

מרב מיכאלי, שרת התחבורה ויו״ר מפלגת העבודה, השיקה עם שר האוצר ליברמן רפורמה בתחבורה הציבורית. הרפורמה עצמה לא מכניסה כסף אלא מחלקת את העוגה באופן שונה. הרפורמה נקראת ״ארץ שווה״, ובאתר משרד התחבורה נטען כי היא מתקנת עיוותים היסטוריים ומובילה ליצירת צדק תחבורתי. האם באמת נוצר כאן ״צדק תחבורתי״? אם נצלול לנתונים, נגלה ארץ אחרת.

כיום רוב לקוחות התחבורה הציבורית בישראל לא יכולים לנסוע ללא כרטיס "רב־קו". עד עתה, כל המשתמשים זכו בהנחת ערך צבור משמעותית של 25 אחוז. כלומר - טענת כרטיס ב־100 שקלים? קיבלת נסיעות ב־125 שקלים. ההנחה הזאת מבוטלת. הביטול חוסך לקופת המדינה 200 מיליון שקלים. האם הסכומים הללו מושקעים בחזרה בתחבורה ציבורית? נראה שלא.

הרפורמה מבשרת על פטור מתשלום לבני 75 ומעלה. על פניו זו נשמעת ״סוכרייה״ נהדרת - קשישי ישראל יזכו לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית. תחנות האוטובוס והתחנות המרכזיות אינן נגישות. לאורך שנים משרד התחבורה דוחה את הנגשתן ופוגע באוכלוסיית הנכים והקשישים. לכן, תודה על ההנחה, אך מעל גיל 75 קשיש ישראלי ממוצע מתקשה ליהנות ממנה.

נוסעים בתחבורה ציבורית (למצולמים אין קשר לנאמר),צילום: נעמה שטרן

רגע, אז בעצם כולם ישלמו יותר בגלל הרפורמה החדשה? חד־משמעית כן.

לדוגמה, כל מי שנוסע ברכבת ישלם יותר. חלק ניכר מהרפורמה נועד להזיז נוסעים מהרכבת לאוטובוסים, וזאת מבלי להשקיע באוטובוסים שכבר היום נמצאים בעומס כבד. הסיבה היא כנראה הנתון שעולה מדו״ח מבקר המדינה: 80 אחוז ממשתמשי התחב"צ בשנים 2017-2010 העדיפו לנסוע ברכבת, לעומת 14 אחוז בלבד שהעדיפו, באותן שנים, לנסוע באוטובוסים. לנתון הזה התייחסו בכובד ראש אנשי הרפורמה. במשרד התחבורה מצאו שיטה קלה להזיז את הנוסעים מהרכבת לאוטובוס - דרך הכיס. והם קוראים לזה ״צדק תחבורתי״.

אולי בפריפריה ייעשה מעט צדק? עבור אלה שחיים במרחק של יותר מ־40 ק״מ ממטרופולין קרובה? לא. גם הם ישלמו יותר. מי ששילם באמצעות הערך הצבור מחיר סביר יחסית בנסיעות ארוכות, ישלם יותר. ככל שאדם גר רחוק יותר - כך תרע הרפורמה את מצבו.

״צדק תחבורתי״ צריך לגלם אפשרות של נסיעה זולה וסבירה לכל אדם בישראל הקטנה שלנו, שבה המרחקים מקצה אחד של המדינה לקצה השני כל כך קטנים במונחים בינלאומיים, שזה פשוט מצחיק בכלל להתייחס אליהם כאל פריפריה.

במקום לייצר תעדוף משמעותי למי שחי רחוק מהמרכז, במקום לחזק ולהגדיל את התשתיות של רכבת ישראל ושל האוטובוסים - הרפורמה מנסה לחסוך את מאות מיליוני השקלים של "הנחת הערך הצבור", בלי להשקיע אותם בחזרה ברפורמה אמיתית שתאפשר נסיעה זולה וזמינה מכל מקום לכל מקום.

ומילה בשוליים: רבים מנוסעי התחבורה הציבורית בישראל שייכים לשכבות העובדות, שאינן משתכרות שכר גבוה. מפלגת העבודה מנסה לאורך שנים להגיע אל הקהלים הללו, אשר מיוצגים בכל העולם על ידי מפלגות עובדים. כשהציבור הזה יבין את המציאות דרך הכיס, הם גם יבינו למי לא להצביע בבחירות הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר