"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לגעת בעושר: ההצלחה האמיתית של שי-לי שינדלר
שי־לי שינדלר הרגיזה לא מעט צופים, אבל על הדרך הגשימה את חלומו של כל יוצר
שי-לי שינדלר| צילום: מתוך "העשירים החדשים"

לגעת בעושר: ההצלחה האמיתית של שי-לי שינדלר

שי־לי שינדלר הרגיזה לא מעט צופים, אבל על הדרך הגשימה את חלומו של כל יוצר

,עודכן
0השמעה

תאהבו או לא, סרטה של שי־לי שינדלר הצליח לעשות מה שרבים אחרים בז'אנר לא הצליחו: לגרום לכולם לדבר עליו.

רבע השעה הראשונה אל תוך "העשירים החדשים", ששודר בקשת 12, עורר בי כעס. הדילמות של המגישה במעמדה החדש כמיליונרית בפריים־טיים, שמתרגשת עד דמעות שאחותה הגדולה למדה לאפשר לה לשלם עליה בארוחות ערב, מנותקות מרוב הציבור שלא סוגר את החודש.

רבע השעה השני כבר עורר בי הלם. ניסיתי לדמיין את הישיבה במשרדי קשת, שבה שינדלר משכנעת את מקבלי ההחלטות לבחור בסרט שלה. בהמשך כבר צחקתי ודמיינתי את שני כהן מדקלמת טקסטים בבית לתוכנית הבאה של "ארץ נהדרת".

התגובות, כצפוי, לא איחרו להגיע. הגל הראשון התפוצץ בטוויטר, שלפעמים נדמה שהומצא בשביל החומרים הללו. משם, כמו שקלים בחשבון הבנק של שי־לי, התפשטו גלי התגובות לכל הרשתות החברתיות ולטורים בכל המדיות.

גם שינדלר עצמה, מתברר, הופתעה מהעוצמה. "24 שעות אחרי ובעין הסערה, אני מוצאת לנכון לומר תודה לכל מי שהגיב, לטובה או לרעה", כתבה.

"הסרט נועד לאפשר שיח על נושא שקשה לדבר עליו, בידיעה שהוא עלול לגעת בעצבים חשופים ובנושאים רגישים, ומבלי להתכוון הפך עבורי לשיעור בשנאת חינם ובאהבת חינם.

"יצירה של אדם תמיד מעוררת אמוציות. חיוביות ושליליות. אני גאה ביצירה שלי, ויותר מכך - בשיח הרב שחוללה".

שינדלר לא צפתה את הביקורות הקשות. הרי מדובר בסרט מדף שנועד לסתום חורים. ז'אנר של סרטים ללא תקציב גבוה, ובטח שללא המשכיות, שנולד עבור מגישות שמתעקשות לבחון תופעות חברתיות חדשות ולהרמה להנחתה עבור המבקרים. בדרך כלל מדובר בסרטים שתשכחו ששודרו עוד לפני שירד הרולר, וכנראה תזפזפו מאה פעמים באמצע.

אבל אז הגיעה שינדלר, ובלי להתכוון - הצליחה לייצר שיח על מעמדות וכסף. על הדרך היא הרגיזה לא מעט צופים, אבל גם שלחה אותם לדון בנושא ולכתוב תגובות ברשת.

כך התברר שדווקא המנותקת הרשמית של מדינת ישראל הצליחה לחבר את כולנו לדיון אחד, וזה, תרצו או לא, חלום של כל יוצר. עכשיו היא יכולה לחזור לדילמות האמיתיות של החיים, למשל - לבחור את החופשה הבאה.

Erans@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו