מעצר כענישה ללא משפט

המחקרים מלמדים שאין שיטה תקפה ומהימנה לניבוי מסוכנות • ולכן מי שלא חיים במציאות שבה שוטרים פונים אליהם ברחוב בשל צבע עורם, מתקשים להבין את הסיטואציה

שוטר חונק את ג'ורג' פלויד. "הזכות להתגונן קיימת גם מול שוטר", צילום: מתוך סרטון האירוע

שמעון הואשם בתקיפת שוטר. התביעה טענה שהוא מסוכן, ביקשה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ובית המשפט נענה. לפי ההצהרה המקובלת, האדם בחזקת חף מפשע אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר, כלומר בקרבה לוודאות.

דרך המלך להוכחת האשמה היא משפט פלילי מסודר, שבו נשמעים עדים ומוגשות ראיות. אך לתביעה דרך אחרת להרשעה - עסקת טיעון, כשלחץ המעצר עשוי לרמוס כל טענה לחפות.

נשוב אל שמעון. לא מדובר בהומלס מרשימתי הקודמת - במקרה גם שמו שמעון. הוא בן העדה האתיופית, ולרוע מזלו, שוטרים נוהגים לעוצרו או לעכבו. האמריקנים מתלוצצים שקיימת עבירה שהגדרתה "הנוהג ברכב בהיותו שחור - דינו מאסר..." (Driving while black). לפי כתב האישום, ב־7.10.21 ישבו הנאשם ואדם אחר סמוך למשטרת מירון ולגמו אלכוהול. שני שוטרים ניגשו אליהם ואחד ביקש משמעון להזדהות, לטענתו - בשל חשד לשימוש בסמים. שמעון סירב באומרו לשוטר שהוא מכירו. השוטר הודיעו שהוא מעוכב, מבלי להודיעו את סיבת העיכוב כנדרש בחוק, והכניסו בכוח לניידת.

שמעון התנגד והשוטר השכיבו על המושב האחורי כשהוא מעליו. בסרטון לא ניתן לצפות במלוא האירוע, אך שומעים ששמעון אמר לשוטר "אתה חונק אותי!". לטענת שמעון הוא נאלץ להתגונן מפני חנק מתחת למשקל גופו הגדול של השוטר, ולכן נשך את השוטר. למרבה הצער הנשיכה גרמה לפציעת השוטר, שהצריכה תפרים.

בדיון המעצר הציג שמעון תיעוד של סימנים על צווארו. חייבים ללמוד מהניסיון האמריקני: שיטות שבהן שוטרים מכניעים אזרחים בזמן מעצר עלולות לגרום לחנק ואפילו למות האזרח - היזכרו בסרטון המזעזע של חניקתו למוות של ג'ורג' פלויד האפרו־אמריקני. הזכות להתגונן קיימת גם מול שוטר. לכן הכרחי לברר את טענת ההגנה העצמית של שמעון, בניסיון לעשות צדק.

אלא שמשפטו נדחה שוב ושוב: פעם בשל בקשת הסנגור הקודם, פעם בשל יומנו העמוס של השופט, ועתה - לאחר ששמעון כבר שישה חודשים וחצי במעצר - בשל שירות מילואים של השופט למשך חודש. נוצר מצב שבו אדם מוחזק במסגרת רומסת־חזקת־החפות המכונה "מעצר עד תום ההליכים" שבעה חודשים, ויד שופטי המעצרים עוד נטויה. אילו התקיים המשפט ואילו שמעון היה מורשע, העונש הצפוי הוא מאסר של חודשים אחדים. דווקא ללא הרשעה המעצר מתארך מעבר לעונש הפרופורציוני. במצב שכזה עלולים נאשמים חפים מפשע להודות לצורך עסקת טיעון שבמסגרתה ישתחררו. שמעון אינו לבד, וכך פועלת השיטה. לא פלא שכ־85% מהמשפטים מסתיימים בעסקות טיעון, שבהן מוותרים על הצדק בשם היעילות.

לסנגורו של שמעון, עו"ד אייל אבולפיה, ניסיון רב עם שוטרים שתקפו אזרחים והאשימו אותם בתקיפת שוטר, ועם רדיפת בני העדה האתיופית על ידי שוטרים, שלעיתים פועלים בהתאם לסטריאוטיפים גזעניים. אבולפיה הראה שהחפץ שמעבירים ביניהם שמעון וחברו, המתועד בסרטון מהזירה, אינו "ג'וינט", כחשדם הנטען של השוטרים, אלא שופר: הם תקעו בשופר בהר מירון. אך בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, ונוכח הרשעותיו הקודמות של שמעון בעימותים עם שוטרים, מעצרו מתמשך ולא מאפשרים לו "מעצר בית" בפיקוח אחיותיו. בית המשפט נותן משקל מכריע להערכת קצינת המבחן ששמעון מסוכן. המחקרים מלמדים שאין שיטה תקפה ומהימנה לניבוי מסוכנות. לא מדובר באדם שמסוכן לציבור, אלא אולי לשוטרים שמנסים לעוצרו. מי שלא חיים במציאות שבה שוטרים פונים אליהם ברחוב בשל צבע עורם, מתקשים להבין את הסיטואציה.

האם שמעון אשם או חף מפשע? ברוב המשפטים הפליליים כלל לא מבררים זאת. בלחץ המעצר נאלצים רבים מהעצורים להודות - הן האשמים והן החפים מפשע. אולי שמעון הוא בעצם דון קישוט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר