צבא העם והאמונה

בשבוע שעבר נכנסו כוחות צה"ל לשכם. העילה: אבטחת שיפוץ מתחם קבר יוסף שהושחת על ידי פורעים ערבים. לפני הכניסה תדרך מח"ט שומרון את לוחמיו כך: "במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו. אנו פועלים היום ביד רמה, לא כגנבים בלילה אלא כבני מלכים. כך אנחנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל".

הביקורות משמאל נשמעו מייד, "שלום עכשיו" ביקשו להדיח את הקצין, וזהבה גלאון אפילו הגדירה את הסגנון "רטוריקה של החיזבאללה" - לא פחות. אך למגינת ליבם של גלאון וחבריה, נראה שהבעיה לא התחילה עם אל"מ צוויג, אלא היא עמוקה ועתיקה הרבה יותר.

"גורל מדינת ישראל נתון בידיכם. עיני העם כולו נשואות ברגע גורלי זה אליכם ומתפללות לניצחונכם ולשלומכם. ויהי ה' עימכם", אמר אלוף פיקוד הדרום ישעיהו גביש ב־05.06.67. כן, כבר אז היתה לנו רטוריקה חיזבאללאית. יום לאחר מכן סיכם אורי בן ארי את היום הראשון למלחמת ששת הימים כמפקד חטיבת הראל ואמר: "'בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה'. מן הרכס שאותו כבשתם ירד שמואל להכות במחנה פלישתים. ממנו נכה את האויב צמא הדמים ותאב הרצח, נהלום בו ונביסנו. חיילים! משימתנו שחרור ירושלים השלמה". אני משערת שגם אותו היה צריך להדיח, עם אפס סובלנות למצביא שמדבר כך.

אבל למה לעצור כאן? בואו נפטר לאלתר ונוקיע בפומבי גם את משה דיין, שקרא את איגרת בן־גוריון בסיום מבצע קדש: "שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה... אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ואם אנחנו כבר מפטרים, אז שיואיל גם הרמטכ"ל רב־אלוף בני גנץ להזדכות על הציוד אחרי ששיגר איגרת מיוחדת ללוחמי צה"ל לרגל סיום מבצע עמוד ענן, שבה כתב: "'בעמוד ענן ידבר אליהם', נאמר בתהילים צ"ט, ואנו דיברנו בקול רם וברור: נעמוד איתן מול כל אויב ונגן על ביתנו כחומה בצורה - כך עשינו וכך נמשיך ונפעל".

בטח שמתם לב שלא ציטטתי את עופר וינטר ("ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך"), אלא רק חילונים גמורים, חלקם אפילו שמאלנים, מי היה מאמין.

מאז פקודת היום הראשונה שלנו כעם, זו של משה, שאמר כשיצאנו ממצרים "היום נעשיתם לעם", הנאומים האפקטיביים ביותר הם אלו המדברים על השייכות ועל הזהות שלנו. הם אלו שלא רק קובעים מה צריך לעשות, אלא גם למה לעשות את זה. מה שלגיטימי בכל עת בכל צבא בעולם, לא לגיטימי בעיני השמאל אצלנו. אבל בשביל לשרוד ובשביל שתהיה משמעות להישרדות זו, לחיים האלה, עלינו להוקיע את המוקיעים. כי כשאנחנו מחזירים את האבנים לקבר יוסף, אנחנו מחזירים גם את השליטה שלנו, את המלכות שלנו, את הסמלים שנפגעו. ורוב מי ששמעו את מפקדיהם אומרים את הדברים, הונעו לפעולה מתוך האמונה הזו. התחזקו מהם. ומי שאינו מאמין בחשיבותם של סמלים, אי אפשר להסביר לו. הוא כנראה סובל מנכות וחייו ריקים ממשמעות, ואין לנו אלא לחמול עליו.