"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אסור למדינה להפקיר משאב יקר

,עודכן

הגז של ישראל חייב להישאר בארץ לטובת תושביה - ולא, זאת תהיה בכייה לדורות. משאבי הטבע של ישראל הם הכוח המניע של עתידה. במשך שנים רבות הם עברו לידי חברות תעשייה פרטיות שנשלטות בידי בעלי הון, אולם בעידן של היום אותן חברות מעבירות את המשאבים האלה החוצה. לא במקרה "מכתשים אגן" הועברה לידיים סיניות ומי עדן נמכרה לקרן זרה ביותר ממיליארד דולר. אם ישראל תחליט לעבור לצד בעלי ההון ולייצא יותר ממחצית כמות הגז, אנו מדברים על מציאות חדשה שבה עתידנו יוכרע בידי זרים. את העתיד של ישראל צריך להשאיר בידיה.

לא מדובר רק בהעברת המשאבים החוצה. מדובר גם בעתיד העובדים שיעבדו בתוך כל מפעל ייצור הגז. הנהלה מקומית תוכל לקבל אחריות לעובדים ולביטחון התעסוקתי. הנהלה זרה תמעיט באחריות כזו ותתייחס אל העובדים בניכור, ללא אחריות לקהילות המקומיות שאותן הם מייצגים. לפי ההערכות, מדינת ישראל ואזרחיה יפסידו 600 מיליארד שקלים מעיסקת ייצוא הגז - אלו אותם כספים אדירים שישראל יכלה להשקיע בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתשתיות ובחיסול הפערים האדירים שבין עשיריים לעניים.

לכאורה, בעלי ההון ידרשו אוטונומיה בהחלטה על ייצוא הגז. הם גם יביאו הצדקות רציונליות לתכנון העסקי שלהם. אך החיפזון בדרישה על ייצוא הגז מעורר חשד גדול. מדוע ההחלטה על סכום אדיר כל כך של כסף לא מובאת לדיון עמוק? הרי הסכום הנ״ל יכול וישנה לבטח את עתידה של החברה הישראלית. זאת בייחוד אל מול המשבר, המיתון וחוסר הוודאות בזירה הפיננסית העולמית. האם גם את המתנה הזאת שקיבלנו מהאדמה נרצה לשנע ולהעביר לידיים זרות בלי להשקיע אותה בעניי העיר העומדים בפתחה?

האמת שמדובר בלוביסטים של חברות הגז, הממהרים לדחוף את ישראל אל תוך הכיס של בעלי ההון. אין כאן מספיק מידע על עתודות הגז, על הצריכה המדויקת שהמשק הישראלי זקוק לה. האם ההחלטה על סכום הגדול מתקציב המדינה יכולה להיעשות בדיון שהציבור נעדר ממנו? שהרי הממשלה, שאמורה לייצג אינטרסים ציבוריים, לא מצליחה לעמוד מול הרצונות והלחצים של הלוביסטים ושל בעלי ההון. זוכרים איך ועדת ששינסקי באה ושינתה את שיעור התמלוגים שהמדינה תקבל? ובכן, בדיוק כך אנו כאזרחים, עם ראשי המאבק נגד ייצוא הגז, נוכל לשנות את פני עתידנו.

אין פה רק אינטרסים חברתיים וכלכליים, מדובר גם בהחלטה סביבתית ראשונה מסוגה, שכן הגז יכול להחליף דרכים מזהמות לייצור אנרגיה. מדובר באיכות החיים של אזרחי המדינה, שתוכל להשתנות מקצה לקצה. כאמור, ההחלטה המכרעת צריכה לבוא מתוך הכנסת, ולא להישאר בתוך הממשלה - דווקא משום שזאת אינה החלטה רגילה.

זיכרו מה קרה למדינות אחרות שמיהרו לייצא את עתודות האנרגיה שלהן ואחר כך היו תלויות בחלופות יקרות. הגז הוא משאב אסטרגי, ולמען ביטחון ישראל בואו נשאיר אותו בידינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר