"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

את כולם השפיל, חוץ מהחרדים

,
0השמעה

את גנץ הוא השפיל פעם אחר פעם. נפתלי בנט, ולפעמים גם רעייתו, ספג ממנו כל הזמן. את מפלגת העבודה, בכל קונסטלציה, הוא לא ספר. שלא לדבר על לבני ו"התנועה" והפיטורים המבזים, שם בכלל לא היה ולו מעט כבוד אליה ולמה שייצגה.

בנימין נתניהו בועט ורומס ודורס את שותפיו. רגע אחד הוא מבטיח לך עולם ומלואו, ורגע אחרי הוא הופך אותך לדמון, אויב. הכל בהתאם לסיטואציה, לצורך ולמצב הקמפיין. זה שיטתי כמו מופע שרץ בברודווי כבר שנים רבות; הטקסט קבוע, גם המוזיקה מוכרת וידועה, רק השחקנים מתחלפים.

יש קבוצה אחת שנתניהו מעולם לא העז לפגוע בה. החרדים היו ויישארו בבת עינו, אלה שאסור לגעת בהם, שהכל מחול להם מראש. הנחיות הקורונה אינן מחייבות אותם? נתניהו יסתער על מפגיני בלפור, אבל לא יעז לומר מילה על חתונות המוניות וטישים ובתי ספר שפתוחים בזמן שהכל סגור ומסוגר. פדופיל שפועל כבר שנים באין מפריע כשרבים במגזר יודעים ואינם מדווחים נחשף? מילה לא תיאמר על קשר השתיקה שאִפשר לו להמשיך ולפגוע. בנו ילרלר בבית המשפט על גיבור ישראל, אבל את הסיפור האמיתי והגדול והמטורף ישאיר מחוץ לשיח.

נכון, החרדים הם בעלי ברית של נתניהו. אם יש משהו שנותר מהגוש המפורסם שכלל בתוכו גם את הציונות הדתית ומפלגות ימין ברורות, זה רק הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין נתניהו לבין המפלגות החרדיות.

יש מי שיגיד שזה מפני שהחרדים יכולים לקבל מנתניהו כל מה שיבקשו, ויש בזה מן האמת. אבל הכבוד שנתניהו רוכש לדרעי ולליצמן ולגפני, הפחד שלו מפניהם, נובע בראש ובראשונה מפני שלמפלגות הללו יש ייהרג ובל יעבור ברור ומדויק. אצל בנט אפשר להזיז את רף העקרונות, אצל גנץ לא היה ברור מה הם מלכתחילה. אג'נדות מפוזרות, קצת ימין, קצת שמאל, קורטוב של יהדות, קמצוץ של זכויות אזרח. מתבלים במעט תפיסה מדינית מעורפלת ותפיסה כלכלית עמומה, והנה לכם מרכז לתפארת. 50 גוונים של אפור, גרסת הפוליטיקה.

זה לא קיים אצל החרדים. אין דבר כזה להתפשר כשמדובר בשבת ובכיפור ובכשרות, וכן, גם בחינוך הילדים. דורות על דורות, אותה אג'נדה, תפיסת עולם מגובשת בכל הנוגע לליבה, למה שחשוב להם באמת. אין משחק, זה ככה וזהו.

כשאדם בא עם עמוד שדרה מבטון יצוק - יש לו כוח. מי שמולו, חזק ככל שיהיה, מבין שפה אין מה לנסות אפילו להתווכח. כן, נתניהו מבין רק כוח. והכוח של החרדים הוא בהיעדר הגמישות - בזמן שהגמישות של האחרות הופכת לחולשה. אילו לגנץ ולבנט היה ייהרג ובל יעבור - נתניהו לא היה מעז לנהוג בהם משמע היו אוויר. אבל אין להם. וכנראה גם לא יהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר