"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממאבק על מים, למאבק על הימים

,
0השמעה

"מעולם לא נוצח עם השולט בימים" מכריזים השלטים בכניסה לבסיסי חיל הים. אמירה זו, שמקורה בימי הזוהר של האימפריה הבריטית, רלוונטית מתמיד נוכח המאבק על הימים שמנהלות ישראל ואיראן, והסכסוך על סימון הגבול הימי עם לבנון.

"המאבק על הימים" החליף את "המאבק על המים" שניהלו הערבים בשנות ה־50 וה־60 נגד ישראל. אז ביקש העולם הערבי, ובראשו סוריה, לחבל במפעל המוביל הארצי ולהטות את מקורות הירדן, ובכך לפגוע באספקת המים לישראל. מתיחות זו היתה אחד הטריגרים לפרוץ מלחמת ששת הימים. המים היו אז סם חיים עבור ישראל הצעירה, חיוניים להבטחת קיומה וכלכלתה, שהתבססה על חקלאות. אבל כיום ישראל היא מעצמה טכנולוגית המתפילה מי ים ומספקת לא רק את צרכיה שלה, אלא גם את הביקוש למים אצל שכנתה ממזרח ירדן.

וכך, ממאבק על מים עברנו למאבק על שליטה בימים. ראשית, מאבק על סימון הגבול הימי עם לבנון. הסכם בשאלה זו יאפשר ללבנון ללכת בעקבות ישראל ולמצות את שדות הגז המצויים לחופיה. אבל בלבנון כמו בלבנון, הפוליטיקאים רבים ביניהם על חלוקת השלל ובינתיים מונעים כל התקדמות במשא ומתן עם ישראל.

אלא שבשבועות האחרונים נפל דבר. ללבנונים התברר כי סוריה העניקה לחברות רוסיות זיכיונות לחיפושי שדות גז במרחב שלאורך חופיה, ובכלל זה גם בשטחים השייכים ללבנון. אך בזמן שכל מחלוקת קטנה עם ישראל הופכת בביירות לעילה למלחמה, במקרה הסורי הלבנונים נרתעים ואינם מעיזים לעמוד על שלהם. הסורים, מצידם, אינם סופרים את לבנון, שהרי הפוליטיקאים המושחתים השולטים בה עונים אמן אחרי תכתיביו של חיזבאללה, וזה עונה אמן אחר תכתיביה של איראן.

בד בבד פרץ בין ישראל לאיראן מאבק על השיט בימים. ראשיתו בתקיפות המיוחסות בתקשורת הזרה לישראל נגד מכליות איראניות שהפרו את הסנקציות הבינלאומיות, והביאו נפט לסוריה כדי ש"ישמש דלק" בידי המשטר בדמשק במלחמתו בבני עמו. מדאיגים לא פחות הם מאמצי איראן להשיג בסיס ימי לחופי סוריה, שבו תוכל לפרוס צוללות ואוניות מלחמה ולאיים על השיט לישראל.

המתקפות הישראליות גררו תגובה איראנית נגד אוניות סוחר ישראליות ולאחריהן תגובה של ישראל נגד ספינה של משמרות המהפכה של איראן. וכך, תגובה גוררת תגובה, הגם ששני הצדדים נזהרו שלא לחצות קווים אדומים, להטביע ספינות או לפגוע בצוותים שעל סיפונן.

הים הופך אפוא למרחב בעל חשיבות עצומה לביטחונה הלאומי של ישראל ולהבטחת שגשוגה הכלכלי. הוא הופך גם לזירת עימות לכל דבר, שבה, ולא רק בשמיים, יוכרע גורל המאבק הישראלי לבלימת מאמציה של איראן לבסס לעצמה נוכחות באזורנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר