עוד ארוכה הדרך ללבנון

בזמן שישראל מתאוששת ובגדול ממשבר הקורונה, מערכת הבריאות בלבנון הגיעה אל סף קריסה. בבתי החולים במדינה אזל החמצן, ורק ברגע האחרון הגיעה הישועה מסוריה השכנה. הרודן הסורי, שחלה בעצמו בקורונה, הגיע כנראה למסקנה שאספקת בלוני חמצן ללבנונים תשפר את תדמיתו, ולבד מכך, הוא מעדיף כידוע גזים אחרים, דוגמת כלור או סארין, שבהם עשה שימוש נגד בני עמו.

קריסת מערכת הבריאות בלבנון היא חלק מקריסת מערכות שהביאה את הכלכלה לפשיטת רגל ואת תושביה של המדינה למצוקה, מחסור ואף רעב. הקורונה היתה רק המסמר האחרון וקדם לו שיתוק פוליטי שבו נתונה לבנון בשנתיים האחרונות. הפוליטיקאים רבים ביניהם בשל עניינים של אגו וכבוד ואינם מסוגלים להסכים על הקמת ממשלה מתפקדת שתוציא את המדינה מהבוץ. אפילו חיזבאללה מוטרד, שהרי הוא זקוק לממשלה ובעיקר למדינה משגשגת כדי לחלוב את עטיניה ולקדם תחת מעטה הלגיטימיות שהיא מעניקה לו את הפרויקט שהטילה עליו איראן, לשמש כוח קדומני בעבורה לחופי הים התיכון. אפילו הוא לא רוצה לשלוט במדינה חרבה ובאוכלוסייה רעבה.

לבנון מודל 2021 היא אפוא מדינה בקריסה שהמערכת הפוליטית שלה נתונה בשיתוק. נשמע מוכר? מזכיר את ישראל? הרי אפילו ב"ארץ נהדרת" מציעים מלחמת אזרחים בסגנון לבנוני כדי להוציא את העגלה מהבוץ?

ובכן, לא. למרות קווי הדמיון ולמרות הפיתוי להשוות את הכאוס הלבנוני לבעיותינו מבית, ההשוואה מופרכת. היסודות שעליהם קמה המדינה הלבנונית היו מלכתחילה רעועים ונעדרי תוקף: הסכמה שלא להסכים על דבר, אימוץ הכלל של "חייה ותן לחיות", שפירושו מדינה חלשה ולא מתפקדת, המאפשרת לעדות השונות ובעיקר לחמולות השולטות בה לעשות ככל העולה על רוחן. את המציאות הזו הכתיבה הדמוגרפיה הלבנונית - ערב רב של עדות דתיות שביניהן רב המפריד על המשותף. במקום שכזה לא צמחה מעולם זהות לבנונית של ממש, הזדהות עם המדינה ועם מוסדותיה ונכונות להיאבק ולהקריב בעבורה.

מתכונת כזו יכולה לעבוד לזמן מה וודאי שהיא עדיפה על פי המשטרים הדיקטטוריים במדינות ערביות שכנות, אבל סופה לקרוס. עובדה היא כי חולשתה של לבנון הותירה אותה שוב ושוב חסרת אונים, פעם בידי אש"ף, שהחריב בה כל חלקה טובה, ועתה בידי חיזבאללה ומאחוריו איראן. בלבנון הבעיה היא במהות וביסודות. ישראל לעומת זאת חווה אמנם משבר פוליטי, אך זה אינו נוגע בשורשי הדברים. שהרי המשותף רב על המפריד, ובזהות הישראלית, שעניינה היותה של המדינה ביתו הלאומי של העם היהודי, יש ממש שאין לטשטשו בפולקלור עדתי.

אכן, עבודה רבה עוד לפנינו. יש להגביר את שילובו של הציבור החרדי בחיי המדינה, וכמובן חשוב לא פחות להושיט יד לאזרחי ישראל הערבים הרוצים להיות חלק מן החלום הישראלי. אבל למרות הכעס על הפוליטיקאים, ישראל היא מדינה חזקה הניצבת על יסודות איתנים.

ועם זאת, העובדה שהגענו לכך שבתוכנית בידור מציעים מלחמת אזרחים כפתרון לבעיותיה של המדינה, גם אם בהומור, אינה סימן טוב. למרות כל ההבדלים שבעולם, ראוי שהכאוס שיצרו הפוליטיקאים בלבנון ישמש נורת אזהרה ושמא תרועת השכמה לפוליטיקאים הישראלים.