כולם מפסידים
קשה לקבל את הטענה של חברות התעופה הישראליות, כאילו לא הן השביתו את הטיסות, אלא העובדים. כשמגלגלים את האחריות אל העובדים ואל ההסתדרות, שינהלו את המאבק, המצב יכול רק להידרדר. אם מדברים על השבתת נתב"ג, על סגירת השער היחיד למדינה ועל שיבוש אמצעי תחבורה אחרים שבשליטת ההסתדרות, מתחילים במלחמה שבה יפסידו כולם.
כבר עכשיו הפסידו חברות התעופה הישראליות. נוסעים מתוסכלים, שלא הצליחו להגיע ליעד בזמן, אמרו בפירוש שלא יטוסו בחברה ישראלית. מי שהצליח לעבור לחברה זרה, יכול להיות שייחשף לשירות טוב יותר, ולא ישוב לחברות הישראליות.
אם יש מחאה, צריך לעשות אותה מול הממשלה, מול שר התחבורה, ולא על חשבון הנוסעים הנאמנים. אלה האחרונים יוותרו על נאמנותם. השבתה לא תשנה את ההחלטה. עובדה, אתמול, עם כל הצעקות והתחנונים, הממשלה החליטה להחליט ולחתום ולא להיכנע ללחצים. העובדים, ובעצם לא הם, אלא הנהלות חברות התעופה, צריכות להיכנס למו"מ עם שר התחבורה כדי לראות איך אוכפים עקרונות של הדדיות, איך מונעים קריסה אפשרית של חברה ישראלית שלא תוכל להתחרות כי התנאים אינם שווים. צריך לראות מה חייבים לשנות בעידן של תחרות מוגברת.
תחרות היא תופעה בריאה. ראו מה קרה בחברות הסלולר כשהגיעו שחקנים חדשים. כך יקרה גם בתחום התעופה. זה עניין של היצע וביקוש. אתמול העלו חברות התעופה הזרות את המחירים שלהן בגלל הביקוש הגבוה. כשיהיו יותר טיסות ויותר חברות תעופה לאותם יעדים, המחירים מן הסתם יירדו. השרים משוכנעים שהגדלת מספר המושבים תגדיל את מספר התיירים, ולא רק להפך. מן הסתם, זו אפשרות, אבל צריך להוסיף נדבך נוסף של פיתח התשתית התיירותית בארץ - לא רק של בתי מלון, אלא גם של אטרקציות ושל אתרים ארכיאולוגיים מטופחים. והעיקר, צריך שיהיה פה רגוע. את הירידה בתיירות בסוף השנה שעברה תולים במבצע עמוד ענן. מצב של שלום יהיה "אשם" בחזרתם של תיירים שהיום מדירים את רגליהם מהמזרח התיכון התוסס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואילן גטניו
כתב הטכנולוגיה והתיירות של "ישראל היום", בעל טור שבועי לטיולים. התחיל לכתוב ב"הארץ שלנו" כשהיה בכיתה ב'. מעיתוני בית הספר הגיע ישירות לעריכת חדשות ב"ידיעות אחרונות", ובמקביל היה העורך הראשי של עיתון הסטודנטים "יתוש" באוניברסיטת ת"א. הקים וערך את מגזין המחשבים "עולם המקינטוש", ייסד את מוסף התיירות של "ידיעות אחרונות" והיה עורך המדור הכלכלי ורכז הכתבים. אחרי 20 שנה בעריכה חזר לאהבתו, הכתיבה. הוא החל לכתוב על מדע וטכנולוגיה, עד שפרש מהעיתון כדי לסייע לרעייתו נעמי להקים את פורטל הריון והורות "דולה". משם הוקפץ למשרת עורך ראשי באתר הפורומים והבלוגים "תפוז", ואחרי שנה הצטרף למייסדי "ישראל היום". נשוי ואב לשלושה, מחזיק בתואר "דאי שיהאן" - מורה בכיר באמנות לחימה יפנית, ומוביל מהפך בתחום הלמידה ברוח ספרו "לדעת ללמוד".