הפוסלים במומם
vהכרזה של ראש הממשלה ושר האוצר על תוכנית הסיוע אתמול היתה יריית פתיחה לתחרות התגובה המתלהמת. הכתבים זינקו עם החשש ל"שוחד בחירות" מבלי לשאול על טיבה של התוכנית ונחיצותה. שעה קלה אחרי הצגת התוכנית, שאלנו את שר האוצר מדוע לא אמר את אחד הפרטים החשובים: מה עלות התוכנית? ובכן, מתברר שאף אחד מהעיתונאים לא התעניין בכך במסיבת העיתונאים. ודאי שמכל פעילות של הממשלה כעת עולה ה"חשש" הזה, שמפעילים עלינו מניפולציה זולה וקונים אותנו בכסף.
אלא שברור שהחשש הזה עולה מתוך גישה פטרונית, שלפיה העם טיפש ושיקולי ההצבעה שלו יוכרעו על ידי מענק של כמה מאות שקלים, או סיוע נקודתי שניתן לעסק. הרי גם מי שניסה לפתור את "בעיית הדיור" במענקים של מאות אלפי שקלים לרבבות זכאי דיור, לא קיבל על כך שום קרדיט בקלפי. ובכלל, האם קהל בהופעה ייצא ממנה נלהב רק מכיוון שהשיר האחרון היה מדהים, אף שכל היתר היה נורא?
החשש משוחד בחירות אמור לעלות ביתר שאת לנוכח מבצע החיסונים היעיל והמהיר שנעשה. מדוע המבצע הזה אינו בגדר "שוחד בחירות", אף שברור שהוא בעל פוטנציאל גבוה יותר לשאת פירות פוליטיים? האם נכון שבעלי העסקים ימתינו עוד כמה חודשים עד שתורכב ממשלה, אם תורכב אחרי הסבב הרביעי, כדי לקבל סיוע? האם נפקדה מעיני המתנגדים העובדה שקרן המטבע והבנק העולמי האיצו בממשלות לשחרר כספים מיידית כדי לתמוך במשקי הבית ובעסקים?
ברור שיש מקום לביקורת ולדיון ציבורי ענייני על סעיפי התוכנית. בנק ישראל, למשל, סבור שחלוקת כסף ללא קריטריון הכנסה, שהוצעה הפעם בעבור ילדים בלבד, היא בבחינת בזבוז משאבים. זו כמובן ביקורת לגיטימית, כמו כל ביקורת עניינית על כל רכיב אחר מתשעת הרכיבים שבתוכנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.