פגיעה קלה לא בהכרח משמחת
הפגיעה ביצוא הישראלי, הקטנה יחסית לפגיעה שספגו אירופה ומדינות מפותחות אחרות, נובעת בעיקרה מענפי התיירות המשמעותיים יותר לאותן מדינות מאשר לכלכלת ישראל. מאות מיליוני התיירים שלא פקדו את אירופה, ארה"ב, יפן ואוסטרליה - הטיסות, ההפלגות והרכבות שנדמו - השפיעו עליהן יותר מאשר על ישראל. האם זה יתרון גדול? עכשיו כן, אבל בשגרה ממש לא; היינו שמחים להיות מדינה תיירותית יותר.
נוסף על כך, יצוא התוכנה הישראלי לא רק שלא נפגע, הוא כנראה השתפר בעידוד המשבר. האתגר הגדול של המשק הישראלי הוא פריון וגיוון. העובדה שהפגיעה בכלכלת ישראל היתה קטנה יחסית, למרות העובדה שכשני מיליון עובדים הושבתו, כולל העצמאים, רק מלמדת על הבעיה הגדולה שלנו. לו היינו יעילים יותר, הפגיעה היתה אמורה להיות קשה יותר.
זה אפילו לא היה נורא, מכיוון שחשוב יותר שתהיה לנו כלכלה חזקה בשגרה - יותר מההנאה הרגעית במשבר. הדבר דומה להנאה של אדם מכך שאין לו מכונית ולכן הוא פטור מתיקוני דרך. השאיפה היא לשתף יותר עובדים בענפי היצוא וההיי־טק, בהם הפריון גבוה ופחות במגזר הציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.