פגיעה קלה לא בהכרח משמחת

הפגיעה ביצוא הישראלי, הקטנה יחסית לפגיעה שספגו אירופה ומדינות מפותחות אחרות, נובעת בעיקרה מענפי התיירות המשמעותיים יותר לאותן מדינות מאשר לכלכלת ישראל. מאות מיליוני התיירים שלא פקדו את אירופה, ארה"ב, יפן ואוסטרליה - הטיסות, ההפלגות והרכבות שנדמו - השפיעו עליהן יותר מאשר על ישראל. האם זה יתרון גדול? עכשיו כן, אבל בשגרה ממש לא; היינו שמחים להיות מדינה תיירותית יותר.

נוסף על כך, יצוא התוכנה הישראלי לא רק שלא נפגע, הוא כנראה השתפר בעידוד המשבר. האתגר הגדול של המשק הישראלי הוא פריון וגיוון. העובדה שהפגיעה בכלכלת ישראל היתה קטנה יחסית, למרות העובדה שכשני מיליון עובדים הושבתו, כולל העצמאים, רק מלמדת על הבעיה הגדולה שלנו. לו היינו יעילים יותר, הפגיעה היתה אמורה להיות קשה יותר.

זה אפילו לא היה נורא, מכיוון שחשוב יותר שתהיה לנו כלכלה חזקה בשגרה - יותר מההנאה הרגעית במשבר. הדבר דומה להנאה של אדם מכך שאין לו מכונית ולכן הוא פטור מתיקוני דרך. השאיפה היא לשתף יותר עובדים בענפי היצוא וההיי־טק, בהם הפריון גבוה ופחות במגזר הציבורי.