הלילה, עם צללים ראשונים והטקס בכותל המערבי ו"אל מלא רחמים", ייצא פס השידור אל האקרנים, ומצעד השמות והשירים הנוגים יחדור לכל לב וידמיע כל עין. 23,085 שמות של הנופלים במערכות ישראל, רובם ככולם צעירים שטרם אהבו ומיצו את הורותם ועשו לביתם והגשימו את חלומם.
כל ישראלי מכיר כמה מהם ושמע עליהם, ויודע איזו אדמה אנושית חרוכה השאירו אחריהם, פצעים בלב רעיה וילדים והורים. תמיד מתגנב ללב ספק. אולי זה לא היה הכרחי? ומדוע דווקא יקירי? ושמא מישהו טעה בנתיב ושגה בירי? ספק המוביל לכעס מובן מאליו. כעס מבית מתקבל בהבנה רבה, ובצדק; כעס כלפי חוץ הוא תבוני ונכון.
בסופו של דבר, מן היום שבו נרצח במאה ה־19 הנפח הראשון בנחלת ראובן, היא נס ציונה, ועד ללוחם האחרון שמצא את מותו במדי צה"ל - האלימות שהובילה לאובדן החיים נפתחה תמיד נגד יהודים, ונענתה בתגובת מגן של היישוב העברי לפני המדינה וצה"ל לאחר הקמתה. היהודים לא היו מעולם ראשונים לפתוח באלימות ובמלחמה, וביום זה לא רק מותר לומר זאת אלא גם חובה.
כאשר תבוא שעתם של ההיסטוריונים לסכם את תולדות הסכסוך הארוך והנוקב ורב־הדמים על ארץ־ישראל, הם ימצאו משגים וטעויות וזדון גם מצידו היהודי של המתרס. אך את ההירתעות היהודית מליזום סיבוב־לחימה לא יהיה אפשר להכחיש. לכל היותר, לטעון כלפיהם כי הגיבו באורח נרחב מדי, לא מידתי.
מן האוטובוס שהותקף למחרת החלטת האו"ם ב־29 בנובמבר 1947 ועד לחידוש ירי הטילים לעבר שדרות בשבוע שעבר חרף ההסכמים לחדול מן האש - לעולם היא נפתחת מעזה לנגב המערבי ולא בכיוון הפוך. גולדה מאיר אמרה פעם בתבונה מדינית שיש בה גם מידה של צביעות כי לא תסלח לערבים שאילצו אותנו להילחם בהם ולנצח. אך בפועל לא נסלח להם גם שנשענו תמיד על אלימות יזומה בטרם ישבו לנהל משא ומתן.
בעת האחרונה מטיפים באוזנינו לא להתקרבן. לא לחוש קורבנות. כאילו, לא לרחם על עצמנו. סליחה, אנחנו קורבנות האלימות הערבית גם אם במערכות מסוימות טעינו ולא נצרנו את האש בזמן ולא הסתלקנו משדה המערכה בעוד מועד. שום מחקר יומרני אינו יכול למחוק עובדות היסטוריות - אנו הקורבנות הראשיים והראשונים של פרקי האלימות בסכסוך.
אך נכון, איננו מרחמים על עצמנו. אנו רק עצובים על 23,085 שנהרגו ויודעים כי חייבים להם את החיים במדינת היהודים ואת ריבונותה, ומי ייתן ורשימה זו לא תתארך יותר - לו יהי, כל שנבקש לו יהי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו