אסור לרתום את העגלה לפני הסוסים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אסור לרתום את העגלה לפני הסוסים

אסור לרתום את העגלה לפני הסוסים

, עודכן

שלשום נחתמה ההעפלה ה־14 ברציפות של נבחרת ישראל לאליפות אירופה. בניגוד למקרים רבים בעבר שבהם הנבחרת מרטה את העצבים עד שהבטיחה את מקומה באליפות, הפעם היתה זו עלייה חלקה אחרי שני שלישים מהמשחקים במאזן מושלם ללא הפסד. מרשים.

דבר מרשים נוסף הוא הכישרון והעומק שיש בנבחרת והתהליך האמיתי שהיא עברה כדי להצעיר את הסגל ולבנות את עצמה לעתיד. יש לנו נבחרת מבטיחה כבר לעתיד הקרוב, בכך אין ספק. הכל נבנה כל כך נכון, כך שהשחקנים שמשחקים בשנים האחרונות גם רצים יחד הרבה זמן, וגם יגיעו בשלים ובגיל הנכון לקיץ בעוד כמעט שנתיים.

העניין אצלנו שהכל או סקנדל או פסטיבל, טוב מאוד או רע מאוד. אין אמצע. עכשיו בתודעה הכל טוב מאוד ואפשר לבנות ציפיות גבוהות וספקולציות על הרכבים לעתיד. שמענו כבר הערכות שהנבחרת הזו הולכת להצליח בגדול באליפות אירופה 2022. דיברו על מינימום רבע גמר, ואולי על מדליה.

לשאוף בגדול זה טוב, להעמיד רף גבוה זה מצוין, אבל צריך להיות ריאליים ולצנן את ההתלהבות. אסור לרתום את העגלה לפני הסוסים וצריך פרופורציות. לא מכיוון שאין לנו יכולות או נבחרת אמיתית שמעוררת אופטימיות, פשוט מכיוון שהאליפות עדיין רחוקה ולא ממש ידוע או ברור מי ייצג אותנו בה.

קודם כל ולפני הכל, תקופת הקורונה יצרה כאן מצב שלא היה אף פעם - שלב המוקדמות מסתיים (יש עוד חלון אחד בפברואר) שנה וחצי לפני תחילת האליפות, בעוד בדרך כלל משחקי המוקדמות נערכים כמה חודשים לפני האליפות עצמה ואפשר לבנות תוכניות לפיהם.

הפעם האליפות נדחתה בשנה בגלל הזזת האולימפיאדה לקיץ 2021. לכן קשה לתכנן מעכשיו תוכניות לעוד כל כך הרבה זמן, כשאלף ואחד דברים יכולים להשתנות באמצע.

דבר נוסף - אי אפשר לבנות הרכבים ולכלול בהם שחקני אן.בי.אי כמו דני אבדיה, טי.ג'יי ליף וים מדר (אם יגיע לשם). הרי איך אפשר לדעת עכשיו ששחקני אן.בי.אי יופיעו באליפות שתהיה בעוד שני קיצים? שכן אם הקבוצות שלהם יחליטו שהם לא ייצאו אז הם לא ייצאו, הן המחליטות. אף אחד לא במעמד שהיה בזמנו לדירק נוביצקי, שהיה מחליט שהוא מגיע לנבחרת גרמניה ואף אחד לא יכול היה לעצור אותו.

לסיכום, יש לנו נבחרת טובה, הכי טובה שהיתה לנו זה שנים, ויש סיבות טובות להאמין. מכאן ועד לתכנן תוכניות לעוד יותר משנה וחצי זה לא ריאלי. חגיגות לפני הזמן הן לא במקום. כשנראה מי יהיו השחקנים שלנו באליפות ומה מצבם, נוכל לבנות בניינים גבוהים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי סגל

פרשן כדורסל

מסקר את תחום הכדורסל ב"ישראל היום" מאז 2007. מתמחה בליגת העל, ביורוליג וביורוקאפ. נשוי ואב לשניים. "הסקופ הראשון שלי היה בשנות ה-90 בעיתון 'חדשות'. זה היה ראיון בלעדי שעשה המון רעש, עם דורון ג׳מצ׳י בזמן שהיה במו״מ להארכת חוזה עם מכבי תל אביב".