השתיקה מכרסמת במעמד ארה"ב | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
השתיקה מכרסמת במעמד ארה"ב

השתיקה מכרסמת במעמד ארה"ב

, עודכן

מומחים ופרשנים מסכימים ביניהם כי גורלו של בשאר אסד נחרץ. הוא לא ישרוד בתפקידו. ייתכן ששלטונו יגיע לקיצו באחת בירי מרובה של שומר ראשו או צלף, ואולי בהטמנת מטען חבלה בקרבתו, וייתכן שלמזלו ארצו תפוצל והוא יקים מדינה עלאווית באזור הצפון ויעמוד בראשה.

בינתיים מתנהלת הלחימה במלוא עוזה, וככל שהיא קרבה לרמת הגולן, כך פוגעים כדורים תועים או נתזי פגזים באתרים ישראליים. לפי שעה לא מדובר בירי מכוון, ולא תמיד ברור אם שוגר בידי צבא סוריה או המורדים. שתי ממשלותיו של בנימין נתניהו מגיבות במידה ובמתינות יחסית. לפני כמה ימים נורה טיל תמוז, שרמת דיוקו הגבוהה מעידה עד כמה אין ישראל מעוניינת בהרחבת הזירה.

הריסון חייב להיות הקו המרכזי המנחה את צה"ל. איראן מעוניינת לראות בהסתבכותה של ישראל בסוריה. אסור לשחק לידיה. הבעיה היא שמצבים כאלה עלולים להיגרם כמעט מאליהם. ירי בלתי מדויק ופגיעה המונית בלתי מתוכננת - וסידרת הגמול והאנטי־גמול עלולה לדרדר את ישראל לשדה קרב לא לה. במצב הדברים הנוכחי - כאשר הפגיעה בישראל אקראית, בניגוד לירי הזדוני בכוונת מכוון מעזה - המושג הבלגה, הזכור מימי המרד הערבי בשנות ה־30, אינו מילה גסה.

ישראל הודיעה לאורך כל מלחמת האזרחים מהו הקו האדום שלה, והוא העברת נשק מסוכן במיוחד מסוריה לחיזבאללה בלבנון. משנעשה ניסיון כזה, על פי פרסומים זרים היא סיכלה אותו בלי להותיר חתימה, וכך ראוי.

לעומת זאת, האמריקנים הגדירו את הקו האדום שלהם בלשון אחרת. הם קבעו אותו בהקשר לנשק הכימי המצוי בכמויות גדולות בסוריה, בהודיעם כי השימוש בו הוא בבחינת חציית הקו הזה. בפעם הראשונה שנתגלו עקבות כימיים העלימו עין. היה קל לעצום עין. המידע הגיע באיחור מה, והחשש היה שנעשה בו שימוש באמצעות רימוני יד, ובאורח תיאורטי ייתכן כי היו אלה דווקא המורדים שהטילו אותו, אם כי הסיכוי לכך שואף לאפס.

בפעם שלאחר מכן נעשה שימוש בנשק כימי ממטוסים, ומכאן ואילך הוא מיוחס לאסד ולא ליריביו. מצד אחד מעיד הדבר עד כמה מצבו נואש אם נאלץ לשלוח ידו למחסן הנשק הכימי כדי לתקוף בחאלב, אבל מצד אחר השתיקה האמריקנית, המסתתרת מאחורי התירוץ שהיא בודקת את זהות היורים כאילו אין הדבר ברור - מכרסמת במעמדה של ארה"ב באזור.

המסקנה, שעלולים גורמים מקומיים בסוריה ובמדינות אחרות במזרח התיכון להסיק מכך לגבי התחייבויות אמריקניות אחרות, עלולה להיות הרת אסון.

וושינגטון תיטיב לעשות אם תבדוק כיצד אירע שגורמים חלשים יחסית, כאויבים במלחמת האזרחים הסורית, מרשים לעצמם להתעלם ממנה, אפילו לצפצף עליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו