למידה מקוונת ושוויונית

בשבוע הבא יחזרו מאות אלפי תלמידי בתי הספר לספסל הלימודים - אך הפעם וירטואלית יותר מאשר פיזית. מכורח המציאות, הלימודים יתנהלו בחלקם הגדול באופן מקוון, מרחוק, באמצעים דיגיטליים. אלא שהתשתיות והאמצעים הנחוצים לכך רעועים עד חסרים לגמרי בעשרות אלפי בתים, בעיקר בפריפריה הפוליטית, החברתית והגיאוגרפית, שם נמצא רוב רובו של הציבור הערבי בישראל. 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים על תמונה עגומה וקשה מאוד בקרב התלמידים הערבים בישראל. 67% בלבד מהמשפחות הערביות מחוברות לאינטרנט, לעומת 88% מהמשפחות היהודיות. 33% מהתלמידים, במקרה הטוב, לא יוכלו ללמוד מרחוק גם אם ירצו, בשל בעיית חיבור לאינטרנט, ועוד לא דיברנו על איכות תקשורת האינטרנט, התשתיות הרעועות שיש ביישובים הערביים, ועל בעיית היישובים הלא מוכרים בנגב או על מזרח ירושלים. 

רק ל־73% מהמשפחות הערביות יש בבית מחשב, לעומת 91% מהמשפחות היהודיות בישראל, ורק ל־%21 מהמשפחות הערביות יש שני מחשבים לעומת 56% מהמשפחות היהודיות. פירוש הדבר הוא שעשרות אלפי תלמידים ערבים, גם אם יישארו בבתים, לא יוכלו להשתתף בשיעורים המקוונים בשל המחסור במחשבים. ובבתים שיש בהם מחשב אחד - איך יחליטו מי מהאחים והאחיות יקבל היום גישה לזום? 

מאז פרץ נגיף הקורונה, מפעיל משרד התקשורת מכבש לחצים על כל חברות התקשורת לפרוס את האינטרנט בכל היישובים בישראל, כולל היישובים הערביים, אך עד היום קיימת בעיית תשתיות גדולה מאוד. בזק, המחויבת בפריסת תשתיות על פי תנאי הרישיון שלה, וחברות תקשורת נוספות, לא הצליחו להתגבר על הבעיות, ויש יישובים ערביים שאין בהם חיבור אינטרנט כלל. הדבר ללא ספק קשור במדיניות משרד התקשורת ובהזנחת הנושא במשך שנים רבות, וגם בכדאיות הכלכלית של ההשקעה. 

אך אסור ששיקולים כלכליים ימנעו חינוך משום ילד בישראל. אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים מבינים היטב כי ללא השקעה בתשתיות אינטרנט, במחשוב ובדיגיטציה איכותיים וראויים, החינוך בישראל לא יתקדם לשום מקום. דווקא עכשיו, על רקע הגבלות הקורונה, נוצרה הזדמנות לתקן את אי־השוויון ולהבטיח תשתיות רשת ביישובים הערביים, גישה למחשבים והקניית מיומנויות באופן שיבטיח בסיס איכותי ושוויוני יותר לחינוך עבור כלל תלמידי ישראל. כבר עתה ברור שגם ביום שאחרי הקורונה ימשיכו תלמידי ישראל להשתמש בשירותים של הוראה מרחוק ולמידה מקוונת בדרכים כאלה ואחרות. 

מאז התקבל חוק חינוך חובה בישראל ב־1949, הוכנסו לו 36 תיקונים. זה הזמן להכניס לחוק תיקון נוסף, שיכלול מענה ללמידה מרחוק באמצעות מחשב ואינטרנט; תיקון שיתייחס לתשתיות, להקניית מיומנויות, להכשרת עובדות ועובדי ההוראה מגיל הגן ועד התיכון, ויתייחס גם לתנאים הנחוצים למימוש הזכות לחינוך בכל יישוב בישראל, בכל בית בישראל, ולכל ילדה וילד במדינת ישראל.