הבעיה של ברני סנדרס עם הציונות

הסנאטור ברני סנדרס, המועמד המוביל במרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, כינה את איפא"ק, השדולה הפרו־ישראלית בארה״ב, גזענית והתחייב שלא יגיע לכנס שהיא מקיימת. גם כך מכנה סנדרס את נתניהו וממשלתו גזענים באוזני כל, וממילא לא השתתף מעולם באף אחד מכנסי איפא"ק.

הבעיה היא אחרת, עמוקה ומשמעותית יותר. הבעיה היא מסע דה־לגיטימציה כוחני שמנוהל על ידי סנדרס ושותפיו האידיאולוגיים נגד כל מה שציוני. איפא"ק אינה שדולה מפלגתית; חברים בה ימנים ושמאלנים, אורתודוקסים ורפורמים, כל גוני הקהילה היהודית האמריקנית. אבל בשביל סנדרס הם לא מצביעים לגיטימיים - אלא גזענים שיש להחרים. ולמה? כי הם תומכים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בכך הוא אומר לרוב המכריע של הקהילה היהודית האמריקנית שבעיניו הם לא לגיטימיים. כשהסנאטור מדבר על הסכסוך הוא לעולם לא אומר "יהודים", אלא "ישראלים" נגד "פלשתינים", על מנת להדגיש עוד יותר את מה שהוא רואה כהפרדה מוחלטת בין יהדות ארה"ב ליהדות ישראל.

הקמפיין הזה אינו מנותק מהאווירה הכללית, וזה אינו הניסיון הראשון ממחנה השמאל הקיצוני בארה"ב להפוך את הקהילה היהודית ללא לגיטימית. תנועות דוגמת "קול יהודי לשלום" קוראות לסטודנטים ולסטודנטיות יהודים ויהודיות "להחזיר את הזכות המולדת" או במילים פשוטות, להחרים את "תגלית". אליהם מצטרף ארגון "אם לא עכשיו", שמשתיל פעילים אנטי־ישראלים בטיולי "תגלית" רק על מנת לנטוש אותם ולעורר סערה.

מדובר בניסיון בוטה להפוך את אחת החוויות המאחדות של נוער אמריקני למעשה פסול. אין לזה שום קשר לימין ולשמאל, הרי "תגלית" נועד לחיזוק הקשר ליהדות ולישראל ואליו יוצאים צעירים שמאלנים וימניים כאחד. לקמפיין מטרה ברורה: להפוך את מוסדות הקהילה היהודית האמריקנית למוקצים ואם אפשר שיהודים קיצוניים יובילו את המהלך, מה טוב. הרי הם לא יכולים להיות מואשמים באנטישמיות.

גם בתי הספר הפרטיים של הקהילה היהודית ספגו לאחרונה מהלומות וירטואליות. המגזין "פורוורד" פרסם מאמר בעילום שם שטוען שבתי הספר היהודיים מחנכים את תלמידיהם לנאמנות כפולה. כלומר, להיות נאמנים לישראל יותר או באותה מידה שבה הם נאמנים לארה"ב. מובן שמדובר בהמצאה, ועובדה שאף אחד לא הסכים לחתום בשמו על הכתבה.

הקהילה היהודית האמריקנית נמצאת במלכוד. מצד אחד, היא ברובה קהילה מבוססת ונתפסת כמשפיעה. מצד אחר, היא עדיין קורבן למתקפות מכל הצדדים ומסומנת על ידי גורמים שונים כ"לא נאמנה מספיק" לאמריקה, נאמנה מדי לישראל, שולטת בתקשורת ובפוליטיקאים - ובאופן כללי, מותאמת לכל סטריאוטיפ אנטישמי שקיים.