400 מאבטחי שרים מיותרים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
400 מאבטחי שרים מיותרים

400 מאבטחי שרים מיותרים

, עודכן

חודש לפני שהיא מעבירה את מפתחות השלטון לבאה אחריה מתכוונת הממשלה לבטל את אבטחת השרים. השב"כ מאוכזב. הוא מבין כי הפור נפל, אבל קציני הביטחון פועלים ככל יכולתם לצמצם את הצמצום באבטחה. לפיכך, המסמך אשר יצא מהמועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ב-11 בפברואר ונועד לקבל את אישור ועדת השרים היום - ימתין להכרעה רק ב-3 במארס. צריך לקוות כי בנימין נתניהו יתמיד ולא יירתע.

משלם המסים נושא על גבו 400 מאבטחים מיותרים. הם עולים מיליונים רבים. גם הצמצום המוצע אינו מוחלט. מדוע להחזיק שומר קבע בכניסה לביתו של שר כאשר יש אפשרות להגן על דירתו באמצעים המוכרים של חברות האבטחה ובתוספת זולה של פיקוח בשלט רחוק-

ביסודו של דבר, מי במסעדה ובבית הקולנוע מכיר את השרים שאינם בעלי עמדות מרכזיות? מדוע צריך לממן שומרי ראש כה רבים למשה כחלון ולשלום שמחון ולשאר השרים ששמותיהם אינם חורזים?

השרים אוהבים את האבטחה האישית אף שמדברים בגנותה בבחינת מצוות אנשים מלומדה. בעיקרו של דבר, בממשלה היוצאת היו כמה שרים שהציעו לחדול או לצמצם, ובהם מיכאל איתן ובני בגין ולימור לבנת ודן מרידור, ואולי עוד אחד או שניים, אבל הרוב קרן מנחת למראה האנשים עם האוזנייה בקרבתם. המאבטחים הקרינו עליהם סטטוס.

הסיבה העיקרית למאבק שהתנהל מעל דפי "ישראל היום" באבטחה התייחס כמובן גם למחירה, אבל הכסף היה מניע משני בלבד. יש שתי סיבות מרכזיות לדרישה לחדול מן האבטחה:

• בעיני זר, נראתה ישראל כמין דיקטטורה בנוסח הממשלות הקומוניסטיות במזרח אירופה; כמין ממשל אשר ראשיו אינם חשים ביטחון עצמי להתהלך בקרב עמם; כמי שמבליטים את חרדתם וחוסר הביטחון העצמי על ידי יצירת חיץ מיותר ומוגזם. אין בינו לבין צורכי הביטחון דבר לבד מהרצון להשתמש באמצעי חיצוני כדי להיראות מורם מעם, מנותק מעם.

• חשובה בעיניי הסיבה המוסרית: ישראל אינה יכולה להבטיח ביטחון מלא לאזרחיה. היא מסכנת את חיי ילדינו ונכדינו ושולחת אותם למקומות שבהם אורבים להם מבקשי נפשם. במצב זה, הדרישה של השב"כ לעטוף כל שר אלמוני למחצה בשמונה מאבטחים אינה רק יקרה אלא גם בלתי מוסרית.

הנערים קופצים ממטוסים ומשייטים בימים וזוחלים במנהרות, ותושבי שדרות מתבקשים להישאר על מקומם ועל עומדם, וגם לאחר הפעלת כיפת ברזל הביטחון אינו מוחלט. השרים, שסיכונם כמעט אינו ממשי, צריכים לשמש דוגמה, לא חריג.

יידע כל שר בממשלה שהחגיגה נגמרת. מעכשיו כיבוי אורות, ומי שסבור כי בהסרת שומרי הראש נשקפת סכנה לחייו - יתכבד ויישאר ח"כ בלבד. רבים יקפצו על כורסתו סביב שולחן הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו