ישראל תזדקק לארה"ב גם בהאג

אחרי העברת השגרירות לירושלים, הכרה ברמת הגולן כשטח ריבוני ישראלי והשוואת היהדות לאומה שזכאית להגנה בקמפוסים, קרוב לוודאי שנצטרך את הנשיא טראמפ גם בהתמודדות מול בית הדין הבינלאומי בהאג.

מאז שדרגו עצמם הפלשתינים למעמד של מדינה משקיפה באו״ם, הם לא חדלו לאיים על ישראל, שאם זו לא תיכנע לדרישותיהם במסגרת המשא ומתן, הם יפנו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ויאשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה.

בינואר 2015 חתמו הפלשתינים על אמנת רומא, ובהמשך ביקשו להצטרף לבית הדין בהאג כדי שיוכלו להגיש תביעות נגד ישראל בגין פשעי מלחמה. מדינת ישראל נכנסה למערכה אינטנסיבית מאחורי הקלעים וניסתה בכל דרך לשכנע את התובעת הראשית, פאטו בנסודה, שאין לבית הדין סמכות לדון בקונפליקט הישראלי־פלשתיני. בין השאר, הסבירה ישראל כי אינה חתומה על אמנת רומא, וכי הפלשתינים אינם מדינה; שלמדינת ישראל מערכת משפט עצמאית וחזקה, ושאין לבית הדין הפלילי מקום לשמש ערכאת־על; ששטחי יהודה ושומרון אינם "כבושים", ולכן אין כל מניעה חוקית לאוכלוסייה ישראלית להתגורר ולבנות שם את ביתה, ועוד. טיעונים אלה נפלו על אוזניים ערלות. כידוע, התובעת הראשית הודיעה שבכוונתה לפתוח בחקירה נגד מבצעי פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה.

את כל הדברים הללו חזינו בשורת הדין מראש. כבר ב־2015 ידענו שהתובעת פאטו בנסודה, שמשתוקקת לשפר את תדמיתו ההולכת ודוהה של בית הדין הפלילי בהאג, תשיש לחקור את טענות הפלשתינים כנגד ישראל. די לה בסכסוכים שכוחי אל של מלחמות שבטיות באפריקה, והסכסוך הישראלי־פלשתיני אטרקטיבי יותר.

על כן מיהרנו ופעלנו: מול טענת פשעי מלחמה בידי חיילי צה"ל הגשנו תביעות נגד ראשי חמאס ופת"ח בגין פשעים נגד האנושות. מול הטענה בדבר בניית היישובים הגשנו תביעה בעניין אזורים כבושים ברחבי העולם כגון צפון קפריסין, בטענה שטורקיה מבצעת שם פשעי מלחמה כשהיא בונה בתי חולים ואוניברסיטאות בצפון קפריסין, ומעודדת התיישבות באמצעות הטבות מס.

עד עתה בית הדין לא דן בתביעות אלו; כעת לא תהיה לו ברירה. אין ספק שהתובעת תרצה לפתוח בחקירה נגד ראשי חמאס. היא גם הודיעה זאת בהודעה שמסרה באותו יום שישי. אך היא לא תעז לחקור את ראשי פת"ח או את אבו מאזן. אלה יקרים לליבה. לכן שורת הדין עומדת להגיש כעת תביעה נוספת נגד אבו מאזן בגין מדיניות התשלומים לאסירים המחבלים ולמשפחות המחבלים המתאבדים - שאין מדיניות תומכת טרור ממנה. בעניין היישובים בגדה המערבית, נעלה מחדש את התביעה נגד טורקיה ונוסיף עוד תביעה נגד רוסיה בגין כיבוש גאורגיה וחצי האי קרים. מעניין אם בית הדין ירהיב עוז להתעמת עם ארדואן או עם פוטין ולחקור אותם בגין פשעי מלחמה.

אם בית הדין יוסיף להתעלם מתביעות אלה, הוא יוכיח שאינו יכול או מעוניין לעשות צדק, וכי סימן את ישראל כמטרת פגיעה מלכתחילה. מבית משפט שנועד להציל אומות מקטסטרופות ולהעניש את הטובחים בעמים שלמים, הוא הפך לכלי ניגוח פוליטי, חד־צדדי ומוטה. ככזה, אין לבית המשפט הזה זכות קיום.

לא לחינם זכה לקיתונות הבוז שקיבל מממשל טראמפ, שעה שביקש לפתוח בחקירה נגד חיילי ארה"ב בגין מעשיהם באפגניסטן. כעת עלינו לקוות שהנשיא טראמפ יעמוד לצידנו ויפעיל נגד בית המשפט אותו הכוח שהפעיל כשזה ביקש לפגוע בחיילי ארה"ב. כי בית משפט שמתנהג כבריון השכונתי, שנוטל לעצמו סמכויות שאין לו - יידע להתקפל אך ורק מול כוח. לידידתנו הגדולה יש הרבה מזה; נקווה שהיא תשתמש בו לטובתנו.

עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר היא נשיאת ארגון שורת הדין