ערים מעורבות שוברות את החומות

בבחירות המוניציפליות האחרונות התרחש תהליך מעניין בערים המעורבות. בכולן נבחרו נציגים ערבים למועצת העיר, מועמדים שהתמודדו כעצמאים או ייצגו מפלגה ארצית, וכולם ללא יוצא מן הכלל הצטרפו לקואליציה והודיעו על תמיכה בראשי הרשויות שנבחרו. חמישה משבעת ראשי הרשויות הללו מזוהים עם הימין כאנשי ליכוד או ישראל ביתנו.

למרות הריחוק האידאולוגי והקיטוב הפוליטי, האינטרסים של התושבים ברמה המוניציפלית יכולים להיות זהים, ונבחרי הציבור מחד"ש, ואפילו מבל"ד או מהתנועה האסלאמית, מסוגלים לפעול ביעילות ביחד עם נציגי הליכוד או הבית היהודי בהרבה מאוד תחומים. בכל עיר מעורבת ניתן למצוא שיתופי פעולה הדוקים בין יהודים לערבים בכל רמות הניהול והפעילות, אף שעדיין נדירים מאוד מוסדות החינוך המשותפים או הדו־לשוניים.

אף שהממשלה יזמה תוכנית כלכלית מיוחדת במגזר הערבי בעלות של מיליארדים (תוכנית 922), אין התייחסות ייעודית לפיתוח בקרב האזרחים הערבים בערים המעורבות. השבוע התקיים בעכו כנס של מיזם "ערים משותפות" ביוזמת קרן אברהם, ובהשתתפות הרשויות בערים המעורבות, שבו הוצגו עמדות וגם נתונים מעניינים מאוד של תושבי הערים המעורבות, יהודים וערבים.

"ערים משותפות" הוא מיזם המנסה לפתח תפיסה לניהול הערים המעורבות הקיימות, ואלה המתהוות, וקידומן לכדי ערים משותפות של ממש, הן בהגדרה והן באופן מעשי. מחקר שערך ד"ר הישאם ג'ובראן על הערים חיפה, עכו, לוד, רמלה, יפו, נוף הגליל ומעלות־תרשיחא, מעלה כי קיימת הערכה בין יהודים לערבים בערים המעורבות ואף קיימת שביעות רצון מיחסי השכנות. 81 אחוזים מהיהודים תיארו את היחסים עם הערבים כטובים, ו־89 אחוזים מהערבים תיארו כך את יחסיהם עם היהודים. 79 אחוזים מהערבים ו־61 אחוזים מהיהודים העידו כי יש להם קשרים עם בני המגזר השני. מכאן עולה כי מרבית תושבי הערים המעורבות פוגשים את בני הלאום השני ונמצאים בקשרים איתם - בסביבת המגורים, במקום העבודה או במקומות הבילוי. 61 אחוזים מהיהודים הסכימו עם האמירה "אני מרשה לילדים שלי לשחק עם ילדים ערבים", ו־86 אחוזים מהערבים השיבו כך לגבי ילדים יהודים. מנתונים אלה עולה תמונה מעודדת על קשרי יהודים וערבים בערים המעורבות, אם כי בכל הקשור לנכונות לקיום מסגרות חינוך משותפות - הדרך עוד ארוכה.

הקואליציות ושיתופי הפעולה ברשויות המקומיות יכולים לשמש תמונה נגדית למתרחש בכנסת ובפוליטיקה הארצית, הרוויות בקיטוב, בניכור ובהסתה. הערים המעורבות הן נקודת מפגש חשובה מאוד למניעת התרחבות השסע ולבניית קשרים חברתיים, בפרט לאור העובדה שמעברם של ערבים לערים מעורבות, בעיקר זוגות צעירים ובני מעמד הביניים, נובע משאיפתם לשפר את איכות החיים ולעבור מכפר צפוף לעיר מרווחת עם שירותים מוניציפליים טובים יותר, ועם פתיחות למרקם החיים הרב־תרבותי שהיא מעניקה.