המפתח לבעיית האלימות במגזר הערבי

לאחרונה התבשרנו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים צוות למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. ההחלטה - גם אם נולדה באיחור ולאור מחאה ציבורית - היא צעד בכיוון הנכון, אך היא לבדה לא תפתור את בעיות האלימות והפשיעה שמהן סובל המגזר. כדי לעקור מהשורש את התופעות הללו גם בטווח הארוך הרתעה איננה מספיקה - חייבים להשקיע בחינוך.

בעוד שמערכת החינוך הפורמלית יכולה להוות גורם מסייע בעיצוב ערכים, בסופו של דבר מדובר במערכת שמטרתה העיקרית היא הקניית ידע, וחינוך ערכי הוא רק מטרתה המשנית. לעומת זאת, המצב הפוך בחינוך הבלתי פורמלי, שמטרותיו העיקריות הן הקניית ערכים, פיתוח משמעת עצמית ותיעול האנרגיות של בני הנוער לאפיקים חיוביים.

נער שבמקום להסתובב ברחוב מצוי במסגרת תומכת בשעות אחר הצהריים, אשר מתעלת את מרצו לפיתוח תחביבים ויכולות הנהגה בחוגים, תנועות נוער ופעילויות במתנ"סים, הוא נער שהסיכון שלו להדרדר לפשע או לבצע מעשי אלימות מצטמצם באופן דרמטי.

ואכן, מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מצביעים על קשר ברור בין היעדר מסגרות של חינוך בלתי פורמלי לעלייה בשיעור "התנהגויות סיכון" אצל מתבגרים (פשיעה, אלימות, צריכת אלכוהול וכיוצא באלה). במילים אחרות – לחינוך בלתי פורמלי, המבוצע ברמה גבוהה ומלווה באנשי מקצוע בעלי הכשרה ראויה, יש יכולת מוכחת לחלץ צעירים רבים משולי החברה ולהפחית אלימות בקרב בני נוער. הוא יכול להציל את חייהם של רבים ולמנוע מרבים אחרים להרוס את חייהם.

למרות זאת, במדינת ישראל מתקיים פרדוקס שבמסגרתו ההשקעה בחינוך הבלתי פורמלי נמוכה יותר דווקא במקומות שבהם הוא נדרש יותר מכל – היישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תופעה זו בולטת במיוחד במגזר הערבי.

דו"ח של צוות מחקר בראשות נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי (מטעם היוזמה למחקר יישומי בחינוך באקדמיה הלאומית למדעים), מצביע על פער ניכר בין רמת הפיתוח של החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית לזו הקיימת בחברה היהודית. לדברי החוקרים, הפער מתבטא בכמות הפעילויות, באיכותן ובמחסור ניכר בתשתיות פיזיות ביישובים ערביים – מגרשי ספורט, מרכזים קהילתיים, מבנים ייעודיים לפעילות נוער ועוד.

למעשה, עד לשנים האחרונות ברבות מהרשויות המקומיות הערביות כלל לא מונה אחראי על יחידת הנוער ביישוב. בנוסף, מרבית הרשויות הללו מדורגות באשכולות הנמוכים של המדד החברתי-כלכלי, דבר המקשה עליהן לתקצב בכוחות עצמן פעילויות חינוכיות בלתי פורמליות.

המודעות הגוברת לבעיית הפשיעה והאלימות במגזר הערבי יוצרת הזדמנות לחולל בו מהפכה חינוכית עמוקה, בעלת השלכות ארוכות טווח ורחבות. תועלתה תבוא לידי ביטוי לא רק במיגור האלימות, אלא גם בשדרוג היכולות הסוציו-אקונומיות של בני הדור הבא של הערבים אזרחי ישראל, חיזוק תחושת השייכות, ובהגברת שילובם בחברה הישראלית.

לפני כשלוש וחצי שנים אישרה ממשלת ישראל, בצעד היסטורי, תוכנית חומש שאפתנית לסיוע למגזר הערבי בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים. מן הראוי שלפחות חלק קטן מהסכום הזה יוקצה לטובת העצמת החינוך הבלתי פורמלי בקרב הערבים אזרחי ישראל. אין ספק שתהיה זו ההשקעה המשתלמת ביותר שיכולה המדינה לבצע בכסף שעומד לרשותה.

הכותב הוא סגן יושב-ראש האיגוד הארצי למנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות