"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטובים למדעים, ומה עם הטובות?

,עודכן

בחשבון האינסטגרם של משרד החינוך הועלו לאחרונה תמונות מהצלחות מעוררות גאווה. חברי נבחרות המדעים בפיזיקה, במתמטיקה ובכימיה חזרו ארצה עטורי מדליות ושבחים על הצלחתם. בפיזיקה מוצבת ישראל כאחת מ־10 נבחרות הנוער הטובות בעולם. זו בהחלט הצלחה כבירה.

זר שיראה את תמונות הזוכים בתחרויות אלה ייטה לחשוב כי במערכת החינוך של ישראל לומדים בנים בלבד. בין 15 הזוכים שהגיעו ארצה משלוש התחרויות, לא היתה נערה אחת. תמונת ההצלחה משקפת גם את העובדה שמערכת החינוך, כמו החברה כולה, מכוונת להצלחת הבנים.

כיצד אפשר להסביר את דחיקתן של בנות מלימודי מדעים? ממחקרים רבים עולה כי סביבת הלמידה וההערכה הכביכול ניטרלית, מותאמת יותר לבנים מאשר לבנות. בנות נוטות לסלוד מתחרות ומסביבה שיפוטית, ופועלות טוב יותר בסביבה שבה נהוגים שיתוף פעולה ועבודת צוות.

כדי להתגבר על הבעיה, יש לטפח מודעות ומחויבות עמוקה יותר בקרב צוותי החינוך לייצוג גבוה של בנות במקצועות המדעים, לבניית סביבה שאינה מפחיתה מהביטחון ומהדימוי העצמי שלהן, ולמתן תמיכה לימודית התואמת את נטיותיהן. יצירת אקלים חינוכי המעודד בנות להצלחה בלימודי מדעים, מפגש עם נשים מצליחות בתחומי מדעים וטכנולוגיה, גיוס ההורים לחיזוק הנערות ויצירת מודלי הערכה קבוצתיים, הם חלק מהדרכים שבהן אפשר לתקן את העיוות.

עובדה שזה מצליח. במרכז המדעים של תל אביב (חמד"ע), שבו לומדים תלמידי התיכון בעיר כימיה ופיזיקה - עומד שיעור הבנות על 38 אחוזים. נתון זה מתקרב לשיעורן של בנות באוכלוסייה, והוא נזקף בעיקר למדיניות של הנהלת המרכז, המתאפיינת במודעות מגדרית.

לפני כשנה נערכה במרכז תחרות במדע חישובי, מקצוע שהוא פסגת הלימודים במדע. התחרות מבוססת על פרויקט גמר של עבודה בצוות, העמקה ולמידה עצמית. כמה נערות הגישו עבודות מעולות, ועל הזוכה המרכזית בתחרות העיר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן ששפט בתחרות, כי היה מקבל אותה ישירות לתואר שני בכימיה.

בשנה הקרובה ייפתח בירושלים בית ספר חילוני ובו מסלול לימודי חדשני לבנות בלבד; הפרדה מגדרית שאינה על בסיס דתי. היוזמה מצטרפת למגמה מתרחבת בארה"ב, של פתיחת מסגרות נפרדות לבנות, המעודדת אצלן הצלחה באמצעות נטרול הקשיים הכרוכים בסביבת לימודים עם בנים.

תמונות הבנים המצליחנים בחשבון האינסטגרם של משרד החינוך מחייבות חשבון נפש נוקב. הצלחות מוטות מגדר אלה הן תמונת ראי למרחב הציבורי שאליו כולנו חשופים, ושבאופן לא תמיד מודע מקבע את ההנחה שבנים טובים יותר במדעים, ואילו בנות טובות בקשרים חברתיים. אסור להסתפק באמירות נמלצות על מחויבות לשוויון, ויש לנקוט פעולות לפתרון הבעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר