אשליה ושמה שרים מקצועיים

אביגדור ליברמן גילה את אמריקה: הוא החליט למנות מטעם מפלגתו שרים מקצועיים. הוא עצמו, כמומחה בינלאומי להגנה אסטרטגית וטקטית, יהיה שוב שר הביטחון, וגם האחרים צריכים להיות אנשי מקצוע שיפתרו את הבעיות שהצטברו בשנות כהונתם של השרים ה"לא מקצועיים".

סנונית ראשונה: ליברמן הודיע כי שר הבריאות שלו יהיה פרופ' ליאוניד אידלמן, רופא מנתח מוערך שכיהן בעבר כנשיא ההסתדרות הרפואית.

מרגע ששמו עלה כמועמד, פנו אליו כלי התקשורת וביקשו לעמוד על קנקנו בגלגולו החדש, הפוליטי. לאידלמן היה הרבה מה לומר על קלקלותיה של מערכת הבחירות, ואני מניח שרבים עשויים להסכים עם אבחנותיו, אבל באשר לעמדותיו הפוליטיות מחוץ לנושא הבריאות, הוא נאלץ להודות: "אני ממש חלש בפוליטיקה".

ייתכן שליברמן טרם הפנים שבניגוד למנכ"לים, שרים אינם צריכים להיות אנשי מקצוע. מנכ"ל משרד המשפטים, למשל, חייב להיות עורך דין, ומנכ"ל משרד הבריאות חייב להיות רופא.

אבל השרים בכל משטר פרלמנטרי במדינות הדמוקרטיות הם אנשים פוליטיים. לעיתים (רחוקות) כמו במקרה של ד"ר ברנאר קושנר בצרפת או במקרה של ד"ר אפרים סנה בישראל, מתמנים לשרים פוליטיקאים בעלי התמחות מקצועית בתחום הרלוונטי, אבל מדובר ביוצאים מן הכלל המחזקים את הכלל.

כי בניגוד למשטרים נשיאותיים, במשטרים פרלמנטריים שרי ממשלה מקבלים החלטות בעניינים המכריעים שעל סדר יומה של המדינה.

אם אידלמן חלש בפוליטיקה, אבל מצוין ברפואה, הוא עשוי להיות מנכ"ל מעולה למשרד הבריאות. אבל כשר בריאות הוא יצטרך להשתתף, למשל, גם בהכרעות הממשלה בנושאים כמו "חוק הלאום", הרחבת ההתנחלויות או הקפאת הבנייה, עמדת הממשלה באשר ל"תוכנית המאה" של ממשל טראמפ, כניסה למבצע צבאי נגד חמאס או שביתת נשק.

כל עוד אידלמן לא נכנס לזירה הפוליטית, אין שום בעיה עם היותו "ממש חלש בפוליטיקה". אבל יהיה זה חוסר אחריות מצידו שלא להשמיע עמדה פוליטית, או להסתיר אחת כזאת כשחקן פוליטי. היעלה על הדעת שנכניס לכנסת, ואולי אף לממשלה, מי שאינו רומז על עמדותיו בנושאים החשובים ביותר לעיצוב חיינו בארץ הזאת?

דומה שליברמן אינו מתעניין בדעותיהם הפוליטיות של האישים שבהם הוא מקשט את רשימתו. לא אתפלא אם הוא לא ערך שיחות מדיניות מעמיקות עם ישראל חסון (שעבר לקדימה), עם דני אילון (שהפך לאויבו הגדול) או עם אורלי לוי־אבקסיס (שחברה לעבודה) לפני שצירף אותם למפלגתו. הורגלנו לזאת ממנו. אבל אידלמן? דווקא ממנו היה אפשר לצפות לעמדה מעט יותר אחראית.