"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
להבטיח ייצוג נשי ברשימות לכנסת

להבטיח ייצוג נשי ברשימות לכנסת

,עודכן

השבוע שעבר עמד בסימן ייצוג נשים בפוליטיקה. פרישתה של שלי יחימוביץ', חבירתה של אורלי לוי־אבקסיס לעבודה, ועמידתה של איילת שקד בראש הימין החדש קיבלו כותרות פוליטיות ראשיות. אך אין זה המצב לאשורו. בפועל, בין הכנסת ה־20 ל־21 חלה ירידה במספרן ובמיקומן של נשים בכנסת, וקיים חשש שתוצאות הבחירות הבאות יביאו לתוצאות גרועות אף יותר.

מעמד הפריימריז במפלגות נמצא בשקיעה בשנים האחרונות, והפוליטיקה הישראלית חזרה במהירות לקביעת סדר הרשימה על ידי ראשי המפלגות. שיטה זו מאפשרת לכאורה יותר ייצוגיות לנשים וקבוצות נוספות, אלא שהנטייה לאיחודי רשימות גובה את מחירה בכל הנוגע למיקומן של נשים ברשימות. התוצאה היא שיש פחות נשים ברשימות, והן כמעט בכלל לא מוצבות במקומות בכירים.

הבחירה לשבץ כל כך מעט נשים, ובמקומות פחות אטרקטיביים, היא יריקה בפרצופה של מחצית מהאוכלוסייה. לא רק כי מחצית מהאוכלוסייה זכאית למחצית מהכיסאות סביב שולחן קבלת ההחלטות, אלא גם כי פוליטיקאיות נוטות לקדם יותר זכויות נשים ושוויון מגדרי. יש גם חברי כנסת המחויבים לנושא, אבל קשה עד בלתי אפשרי למצוא אחד שהשוויון המגדרי הוא דגל מרכזי בפעילותו. מאידך, חברות כנסת פמיניסטיות, שהקדישו את מרבית מרצן ועשייתן לקידום שוויון מגדרי, יש לא מעט.

פרישתה של שלי יחימוביץ' היא בבחינת אובדן פוליטי־פמיניסטי, לא רק משום היותה אישה שהגיעה למעמד בכיר בפוליטיקה, אלא גם בגלל הקול הצלול שהשמיעה שוב ושוב בנושאים פמיניסטיים. היא מצטרפת לקבוצת נשים פמיניסטיות מכל הקשת הפוליטית הנמצאות כרגע מחוץ לכנסת, כמו מרב מיכאלי, שולי מועלם, עליזה לביא ורחל עזריה.

מאידך, חזרתה של אורלי לוי־אבקסיס וההצבה של איילת שקד בראש הימין החדש, וכמועמדת מובילה לראש איחוד מפלגות הימין, הן בשורות טובות. שקד היא מהפוליטיקאיות הבכירות שצמחו בישראל בשנים האחרונות, והיא תרמה תרומה משמעותית לחקיקת החוק לאיסור צריכת זנות, למשל. עם זאת, כשבוחנים את רשימת השמות שמיועדים לתפוס את המקומות הבאים ברשימה, אין בנמצא ולו אישה אחת נוספת. פרץ, בנט, סמוטריץ', בן גביר וטוענים נוספים לשיבוץ גבוה ברשימה - כולם גברים. אין די בייצוג אייקוני אחד, גם אם הוא נמצא בחזית.

"את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות", גורסת אחת מסיסמאות הפמיניזם. ימים אחדים לפני סגירת הרשימות, על ראשי המפלגות להבטיח ייצוג מתקבל על הדעת לנשים ברשימות, במספרן ובמיקומן כאחד.

מיכל גרא מרגליות היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו