"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תחילת הסוף של עידן ארדואן

תחילת הסוף של עידן ארדואן

,עודכן

המפלה שנחל נשיא טורקיה בבחירות החוזרות לעיריית איסטנבול, העיר הגדולה במדינה, אינה עוד מכה קלה בכנף, אחת מני רבות שספג בשני העשורים שבהם הוא שולט ביד רמה במדינה. הפעם מדובר בסטירת לחי מצלצלת ומשפילה במיוחד, שאף עשויה לבשר את תחילת הסוף של עידן ארדואן במדינה.

לכאורה, מדובר בבחירות מוניציפליות נטולות זיקה לזירה הפוליטית הארצית. אך ארדואן התעקש למקד את הבחירות באיסטנבול בעצמו, ובכך הפך אותן למבחן כוח אישי, שבו נכשל. הבחירות המוניציפליות בטורקיה התקיימו לפני כשלושה חודשים והביאו עימן הפתעה רבתי. הכל הניחו כי מפלגתו של ארדואן תזכה בבחירות בניצחון סוחף, שהרי במהלך שנות שלטונו הארוכות, ובמיוחד בעשור האחרון, מוטט ארדואן בשיטתיות, ויש להודות שגם בהצלחה, את הדמוקרטיה הטורקית ואת המוסדות שאמורים היו להגן עליה. הוא חיסל את עצמאות מערכת המשפט, סילק את מבקריו מן האוניברסיטאות וממוסדות הממשל, הכניע את הצבא ולבסוף השתלט גם על אמצעי התקשורת.

אבל ארדואן נחל מפח נפש: מתנגדיו ניצחו בשלוש הערים הגדולות: באנקרה הבירה, באיזמיר, עיר הנמל החשובה, ובאיסטנבול, שבה חיים כ־16 מיליון תושבים, כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה. במאמץ נואש לעצור את הסחף, אילץ ארדואן את ועדת הבחירות באיסטנבול להכריז על בחירות חוזרות בטענה של זיופים ואי סדרים, תוך ניצול העובדה שהפער בין המתמודדים עמד על כאחוז אחד.

לאיסטנבול חשיבות מיוחדת בעבור ארדואן: ב־1994 החל בה את דרכו הפוליטית, עת נבחר לראשות העירייה. זו היתה פריצת הדרך של הזרם האסלאמיסטי, שהביאו לשלטון במדינה. שמונה שנים לאחר מכן נבחר ארדואן לראשות הממשלה, ובשנת 2014 הפך לנשיא. בתפקיד זה הביא ארדואן לשינוי בחוקה הטורקית שהעניק לו סמכויות חסרות תקדים, ואף את האפשרות להוסיף לכהן בתפקידו עד לשנת 2029.

העשור הראשון לשלטונו עמד בסימן הצלחתו להקנות למדינה יציבות פוליטית שכמותה לא ידעה בעבר, ולקדם את הכלכלה הטורקית. רבים במחנה החילוני במדינה תמכו בו משום שמאסו במעורבות הבלתי פוסקת של הצבא בענייני המדינה, ולפיכך ביקשו לראות בארדואן, למרות שייכותו לזרם האסלאמי, מי שיגן על הדמוקרטיה הטורקית מפני הצבא.

אלא שעם השלטון בא התיאבון. ארדואן הכניע את הצבא רק כדי להפוך לשליט יחיד, בשאיפה למוטט את מורשת אטאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית החילונית, ולהפוך את ארצו למדינה אסלאמית.

בשנים האחרונות נראה כי אלת המזל הפנתה עורף לארדואן. הכלכלה הטורקית נקלעה לקשיים, ואילו בזירה האזורית והבינלאומית מצאה עצמה טורקיה מבודדת ואפילו מובסת. ארדואן התגלה אמנם כפוליטיקאי מיומן מבית, אבל כמדינאי כושל כלפי חוץ. חוסר שביעות הרצון מדרכו גאה והוביל לתבוסת אנשיו בבחירות המוניציפליות.

דווקא משום שהוא נתפס כשליט כל יכול, מפיחה תבוסתו של ארדואן תקווה באופוזיציה וממחישה כי אפשר לאחד שורות, כפי שקרה באיסטנבול, ולהנחיל לארדואן מפלה בקלפי. בכך יש משום עידוד לטורקים רבים שלא להוסיף להרכין ראש בפניו. מדובר אמנם בתהליך ארוך, והנשיא, שעדיין נהנה מתמיכה עממית לא מבוטלת, נחוש לשמר את שלטונו. ובכל זאת, גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן אחד, וזה נעשה בשבוע שעבר באיסטנבול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.