מערכת הבחירות המיותרת שנכפתה עלינו פתחה את עונת הציד על ראשו של בנימין נתניהו. משמאל, מימין, מהמרכז, אפילו משורות הליכוד, נשמעות תרועות הקרן המסמלות את תחילת המרדף. הכלבים כבר שוחררו לכתר את הטרף.
הביקורת - מכל עבר: הוא לא ימני מספיק, לא די לוחמני, חסר עמוד שדרה, מושחת, מנסה להימלט מאימת הדין, אופורטוניסט, חסר עקרונות, בוגדני. מה לא. תומכיו, מנגד, הם "מכורים".
תרשו לי לא להתרשם יתר על המידה ממאוכזבי נתניהו מימין, שלא קיבלו את הסוכרייה שלה ציפו, ואיני נבהל גם משונאיו האובססיביים, שמניעיהם קשורים לתאוות השלטון - שלהם, לא שלו. אבל לגופו של איש, נודה שכדי לשרוד כראש ממשלה במדינת היהודים עתירת האתגרים והמורכבות, צריך להפגין גמישות לוליינית ברמה גבוהה ביותר.
במקום להשמיץ, נסו להרכיב את הפאזל ממבט על: בתקופה רגישה ביותר, מול ממשל עוין בבית הלבן (שכבר חלף מהעולם), אביב ערבי שהדיו עדיין מורגשים ברחבי המזרח התיכון, הנהגה פלשתינית ערמומית ואיראן שהצליחה לתמרן את הקהילייה הבינלאומית, ומשברים כלכליים שעדיין לא שככו - בנימין נתניהו הצליח בעשר השנים האחרונות להפוך את ישראל לאי של יציבות כלכלית, פוליטית וביטחונית, ולהחזיר לה את מעמדה כמעצמה אזורית; מעמד שאבד לחלוטין בימי שלטון ההרפתקנות של אולמרט. יועצי הביטחון הלאומי של ארה"ב ורוסיה נפגשים בירושלים, ומשלחות ישראליות מתארחות במדינות המפרץ. עד לפני שנים לא מעטות זה נחשב למדע בדיוני.
נתניהו השכיל לפרק לגורמים את אחד האיומים הקיומיים הגדולים ביותר שישראל הביאה על עצמה: הסכם אוסלו. בהתמדה, תוך קריאת תיגר על קהילייה בינלאומית השבויה בקופסת נוסחאות מדיניות שאבד עליהן הכלח (אם בכלל היו אי פעם רלוונטיות), יצר נתניהו מציאות מזרח־תיכונית חדשה, שבה שמור לפלשתינים מקומם הראוי. היה צריך לשלם מחיר לשם כך; וכן, לפעמים זה גם עבר במזוודות כסף מקטאר לעזה. הוא לא מיהר לפתוח במבצעים צבאיים, שהיו הופכים למלחמות - אבל הוא ידע להכות בדרכים שונות, היכן שצריך היה להכות.
נתניהו הוא לא מנהיג של "זבנג וגמרנו". הוא מדינאי של ראייה ארוכת טווח. ובניגוד לראשי ממשלה ימנים אחרים - דוגמת שרון ואולמרט - שהיו מוכנים לוותר על דרכם האידיאולוגית, נתניהו נותר נאמן לתפיסת עולמו. זה מה שצריך לעמוד בלב מערכת הבחירות. לא האיש, אלא ה"אישו", הדבר עצמו. יסלח לי נתניהו, אבל בהיסטוריה ארוכת הימים של העם היהודי הוא רק אמצעי לקידום ענייני העם, ולמיטב הבנתי המוגבלת, הוא מבצע את עבודתו מצוין. לכן, כל אלה שאומרים שזמנו תם, לא בהכרח מבינים על מה הם מוכנים לוותר בהבל פה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו