אחרי כמעט 30 שנה ככתב פרלמנטרי שמסתובב במסדרונות משכן הכנסת, הייתי משוכנע שכבר ראיתי הכל ושום דבר חדש לא יוכל להפתיע אותי. הייתי עד ראייה לארוע המביך בתולדות הכנסת שבו יו"ר הכנסת אברהם בורג הודיע ב־99' במליאה שח"כ פרופ' אמנון רובינשטיין נפטר והחל להספיד אותו כשכל השרים והח"כים עומדים דקת דומייה לזכרו של רובינשטיין, אך עד מהרה התברר שהיתה זו טעות, ורובינשטיין חי עד עצם היום הזה (עד 120).
ראיתי מקרוב את הפארסה ב־1990 במליאת הכנסת כששמעון פרס עמד להציג את ממשלתו החדשה, אבל עד מהרה הוברר ששני ח"כים מאגודת ישראל כלל לא הגיעו לכנסת, והוא נאלץ להודיע ליו"ר הכנסת כי אין לו רוב להצגת הממשלה. וכמובן קשה לשכוח את ההצבעות הכפולות בכנסת במאי 2003 של הח"כים יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי, שהצביעו גם במקום ח"כים שנעדרו מהישיבה - אבל מעולם לא העליתי בדעתי שהממשלה תבקש לפזר את הכנסת חודש ימים בלבד לאחר שנפתחה בחגיגיות.
התבוננתי אתמול בכמה מהח"כים החדשים (מתוך 49 שנבחרו לכנסת) וחשתי אמפתיה כלפיהם. רק היום יציינו חודש ימים לטקס החגיגי שבו הקבילו את פניהם במשכן הכנסת בחגיגיות וערכו לכבודם אירוע מרשים. הם השמיעו שבועת האמונים, החלו ללמוד כיצד להתמצא בכל הקומות והמסדרונות במשכן, הם סוף־סוף קיבלו לשכה נאה, מכונית ושלושה עוזרים פרלמנטריים, חלקם אפילו הספיקו לשאת נאום בכורה במליאה, והנה עוד בטרם הודיעו לכל אחד מהם באילו ועדות הם יהיו חברים והם טרם הספיקו ללמוד כיצד מגישים הצעה לסדר היום ומהו הנוהג להגיש הצעת חוק ושאילתה - הם כבר הולכים הביתה, וכלל לא ברור כמה מהם ישובו לכנסת אחרי הבחירות הבאות.
אין ספק שיש בחקיקה הקיימת ליקוי המחייב תיקון מהותי, משום שהיא מאפשרת בעיצומו של הליך הקמת הממשלה להתחיל בו בזמן בהליכים לפיזור הכנסת. זהו צעד חוקי בהחלט, אולם מעולם לא נעשה בו שימוש בכנסות קודמות. כל אימת שהמועמדים להקמת ממשלה חדשה לא הצליחו במשימה לגייס תמיכה של 61 ח"כים, הם הודיעו לנשיא המדינה כי לא עלה בידם לכונן ממשלה חדשה. כך נהגו בזמנו שמעון פרס וציפי לבני, אבל הפעם החליט ראש הממשלה שלא להחזיר את המנדט לנשיא ריבלין אלא ליזום את פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, זאת כנראה מחשש שהנשיא ריבלין יטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ אחר (בני גנץ ואולי גדעון סער?)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו