חינוך להתקפלות

ב־1979 בוצע הפינוי הראשון של יהודים במדינת ישראל על ידי ממשלה יהודית. מנחם בגין עקר את גרעין אלון מורה ממקום מושבו הראשון, רוג'ייב, אל מקום מושבו הנוכחי, הר כביר. "שלום עכשיו" הביאה את הליכוד להתקפל וליצור תקדים לפינויים עתידיים שלא בוששו לבוא. זקני גוש אמונים מספרים שבלילה שבו התלבט הגרעין אם לקבל את הצעת הפשרה - להתפנות מרצון כדי להתיישב מחדש במקום אחר, או להתנגד - קיבלו שיחת טלפון מפתיעה מהרב חיים דרוקמן ששאל בתוקף, "נו? ירדתם כבר?"

נזכרתי בכך השבוע, כשאותו דרוקמן הגן על דרישות מפלגת איחוד הימין ובו בזמן העניק גב חזק לראש הממשלה בנימין נתניהו. נדהמתי כששמעתי שהרב עודנו בוחש בעניינים מדיניים.

שישה שבועות חלפו מאז המפץ הגדול של מפלגות הימין, מכה שמקובל להאשים בה את אנשי הימין החדש. כשסיקרתי את השבעת הכנסת, ישב לידי קולגה ושיחקנו משחק: על כל ח"כ שנשבע, הזכרנו ח"כ שכבר לא איתנו. הם קמים ומתחייבים, ואנחנו עומדים "דקת דומייה" משלנו לזכר אלה שנפלטו מן המערכה. היא מכריזה על מיקי חיימוביץ' ואנחנו מצדיעים למרב מיכאלי; היא מקריאה את שמו של עופר כסיף ואנחנו מספידים את עמר בר־לב; היא קוראת: בני גנץ, ואני חסרה את נפתלי בנט. "אבל בנט?", אמר לי הקולגה, "בנט לא נכנס בגלל ההיבריס". תן לי לתקן אותך, ביקשתי, בנט לא נכנס בגלל ההיבריס - של הרבנים.

למה לך פוליטיקה? הרב דרוקמן

בנובמבר האחרון, כשהדרום בער, אביגדור ליברמן התפטר ובנט הציב אולטימטום לנתניהו על מנת לקבל את משרד הביטחון. המערכת נכנסה ללחץ. נתניהו, שחשש אז מבחירות, התלבט בין פיזור הכנסת לבין בנט כשר ביטחון. אך כשנדמה היה שהבית היהודי סוף־סוף מתקרב להשפעה ממשית על סדר היום הביטחוני, השתמש נתניהו בכפתור הלחיץ והמוכר: הרבנים. שליחים מטעמו הבהירו לרבני הציונות הדתית שאם הבית היהודי יפרוש, יקרה דבר נורא ותעלה ממשלת שמאל, כמו אז באוסלו. לשכת בנט הכחישה את מעורבות הרב דרוקמן, אך הוא עצמו מיהר לתקשורת ושמט את הקרקע תחת הכחשות שליחיו בכנסת.

מול משיכת הרבנים בחוטי הפוליטיקאים, הדרך להקמת "הימין החדש" היתה ברורה. מדינאֵי הימין שרדו התערבויות רבניות רבות במשך השנים, מלחצים בנושאי חקיקה אזרחית ועד ללחצים בזהות מקבלי פרס ישראל, אך לבסוף, כנראה, תש כוחם.

הרב דרוקמן החל את דרכו הפוליטית כאשר הוצנח למקום השני ברשימת המפד"ל בבחירות 77'. בהמשך כיהן כסגן שר הדתות, התפטר בפינוי ימית, הקים מפלגה ציונית דתית חדשה ובהמשך חזית מאוחדת עם החרדים, אחר כך שב למפד"ל, תמיד בשליחות רבנית. אולי משום כך שחרר השבוע הצהרות פוליטיות בשם מפלגת הציונות הדתית: "הבית היהודי ילד טוב ולכן מגיעה להם יריקה בפנים?" תמה בשידור חי, כשהוא מבהיר שהשר לביטחון הפנים אינו תפקיד חשוב מספיק עבור בצלאל סמוטריץ'.

הרב דרוקמן מוביל קו תמיכה בלתי מסויגת בנתניהו, שהגיע לשיאו בברית ההזויה של הליכוד עם איחוד מפלגות הימין. מאיש תורה ואמת הייתי מצפה להתערב בחוקים בלתי מוסריים שמתבשלים בכנסת, או בהפקרת תושבים באזורי עימות. אבל בפינה הזאת משודר הגל השקט. הרב דרוקמן הוא איש חינוך גדול, אין איש מקל ראש במפעל חייו. אבל כשם שלא יפסוק פוליטיקאי הלכה או ינהל בית ספר, כך לא סביר שרב יבחש במשאים ומתנים קואליציוניים. פעם אבא שלי צחק על ש"ס, אמר שדרעי זה בעצם ראשי תיבות: "דעת רבנו עובדיה יוסף". היום הציונות הדתית היא הבדיחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו