מה עושים עם צפון השומרון?

באפריל 2005, חודשים אחדים לפני הנסיגה החד־צדדית מרצועת עזה והריסת גנים, כדים, חומש ושא־נור בצפון השומרון, נפגשתי לשיחה ארוכה עם ראש הממשלה ומנהיג הליכוד דאז, אריאל שרון.

כראש מרצ שתמכה בנסיגה, ניסיתי ברגע האחרון להניא את שרון ממהלך חד־צדדי, ולשכנע אותו לבצעו במסגרת הסכם או הבנות עם הנשיא הפלשתיני החדש, מחמוד עבאס. לאחר שהבנתי כי שרון אינו מעלה על דעתו הסכם שכזה, ביקשתי הסבר לגבי פינוי ארבע ההתנחלויות בשומרון. מדובר ביחידת שטח הגדולה פי שניים מרצועת עזה, אמרתי לו, ולא ברור מדוע ייהרסו הבתים ומה ייעשה בשטח לאחר הפינוי.

"למה אתה מתכוון?", שאל שרון. עניתי לו: "האם האזור יישאר חלק משטח C הנתון לשליטה ישראלית צבאית וביטחונית, או שמא יש בדעתו להעביר את השטח לידי הרש"פ. ואם כך, האם יימסר כשטח B, הנתון לשליטה פלשתינית אזרחית בלבד, או כחלק משטח A בשליטה מלאה של הרש"פ?"

שרון הבטיח לבדוק את העניין, כתב פתק וביקש להעבירו ליועצו המדיני, שלום תורג'מן, שישב בחדר סמוך. לפני שהסתיימה שיחתנו, הגיע פתק התשובה מהיועץ. שרון הקריאו מילה במילה, בהסבירו כי מה שנקבע בשלב זה הוא הפינוי וההריסה, ואילו המעמד המשפטי של השטח המפונה עוד ייבדק.

אני מודה שלא ציפיתי לתשובה הזו, אבל רשמתי אותה לפניי, ונפרדנו לשלום. שוחחנו בהמשך פעמים אחדות בטלפון, אך היתה זו פגישתנו האחרונה פנים אל פנים.

מהלך הנסיגה של שרון נתון לוויכוח כבר 14 שנים. אבל בעוד פינוי צה"ל והמתנחלים מעזה יצר מצב חדש בשטח, ואפשר לפלשתינים לקיים בו ממשל עצמי (תחת הרש"פ עד 2007, ולאחר מכן תחת חמאס), נותר המצב בצפון השומרון בסימן שאלה. מצד אחד, לא הועבר השטח לידי הפלשתינים, למרות החוב הטריטוריאלי של ישראל לאש"פ, על פי הסכם הביניים, ומצד שני כועסים המפונים על כך שמלבד הרס בתיהם לא קרה בשטח דבר, והם מבקשים לבנותם מחדש. בשבוע שעבר הצטרף גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לעולים לרגל להריסות ארבע ההתנחלויות, כדי לדרוש שיבה אליהן.

מה שעשה שרון, מתוך תכנון מדוקדק או מתוך סוג של רשלנות, גרם לישראל גם לאכול את הדגים הסרוחים וגם להיות מגורשת מן העיר. לא זכינו בשום נקודות במגרש המדיני והבינלאומי, ופגענו במתנחלים הרואים כי הרס בתיהם היה מיותר.

לאחר שנים ארוכות, הגיע הזמן לעשות מעשה ולהעביר את השטח לפלשתינים, הזקוקים לו לתעשייה ולבנייה. זהו צעד שעשוי להעניק לנו נקודות זכות לפני פרסומה של "עסקת המאה" של טראמפ, ולגרום לפלשתינים להגיב עליו באופן חיובי. קשה להאמין שהקואליציה המתגבשת בימים אלה ממש, תעלה בדעתה מהלך שכזה.