"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

‎כשעובד זר קורא לחרם עלינו

,עודכן

אם בג"ץ לא יתערב, צפוי פעיל ה־BDS עומאר שאקיר, ראש מחלקת ישראל ופלשתין בארגון Human Rights Watch (HRW), לעזוב את הארץ עד סוף השבוע הקרוב. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מהשבוע שעבר קבע כי שאקיר, השוהה בישראל על בסיס אשרת עבודה, "ממשיך לקרוא באופן פומבי לחרם נגד מדינת ישראל או חלקים מתוכה, ובאותה נשימה מבקש כי תפתח היא שעריה בפניו".

במאי 2018, לאחר שמשרד הפנים הודיע על אי־חידוש אשרת העבודה של עומאר שאקיר, עתר ארגון HRW לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי "לא עומאר שאקיר ולא HRW תומכים ב־BDS נגד חברות הפועלות בהתנחלויות בישראל". NGO Monitor, שהצטרף לדיון כידיד בית המשפט עם ארגונים נוספים, הגיש ממצאים והוכחות הסותרים טענה זאת.

פסק הדין קבע באופן חד־משמעי כי מאז ששאקיר קיבל באפריל 2017 את אשרת העבודה כנציג HRW, "הפעילות שבה נטל חלק בתקופת שהותו בישראל בעניין פיפ"א, Airbnb ו־booking.com היא אכן פעילות מובהקת לעידוד חרם כמשמעו בחוק". עיון בפעילותו של שאקיר מלמד כי מאז עתירתו במאי 2018 ועד פברואר 2019 הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו 970 ציוצים נגד ישראל. הניתוח שלNGO Monitor, שעליו הסתמך בית המשפט, מראה כי 16 אחוזים מכלל הציוצים הללו (150 במספר) קראו לחרם על אתרי התיירות booking.com ו־TripAdvisor, ואילו 145 ציוצים עסקו באופן ממוקד בהחלטת Airbnb להסיר פרסומים של מקומות הארחה ישראלים.

מעבר לכך, העתירה של HRW היא ביטוי נוסף לניצול הציני של מערכת המשפט הישראלית על ידי ארגון פוליטי עוצמתי הפועל בכסות של "קידום זכויות אדם". חשוב להתעכב על כך - עובד זר המנסה לפגוע בכלכלת המדינה המארחת דורש חסינות, רק כי הגדיר את עצמו כפעיל זכויות אדם. דרישה זו כאמור קרסה בבית המשפט, לנוכח העובדה כי HRW עוסק בפעילות חרם מובהקת, שעיקרה סיוע ביצירת הרשימה השחורה (של חברות ישראליות) של האו"ם, ותמיכה בחקיקה אמריקנית של עיצומים נגד ישראל (נובמבר 2017). ביהמ"ש אף קבע כי שאקיר משתמש ב־HRW כדי להלבין את פעילותו לעידוד חרם, שהתקיימה עוד לפני השתלבותו בארגון: "במקום להשתתף בפאנלים באוניברסיטה, הוא מפיץ כעת את אידיאולוגיית החרם שלו בטוויטר".

בשונה מהאופן שבו כמה ארגונים וכלי תקשורת מנסים לצייר זאת, לא מדובר בביטול אשרת עבודה או בגירוש, אלא באי־חידוש האשרה של עובד מומחה של חברה זרה. אך עובדות אלה אינן חשובות, שכן שאקיר ועורכי דינו ירוויחו מכל תוצאה: אם בג"ץ יהפוך את ההחלטה, שאקיר יישאר בארץ וימשיך להוביל את פעילותו נגד ישראל משטחה כאוות נפשו, ואף יצייר זאת כניצחון הרואי על פעולותיה של ישראל במלחמה בתנועת החרם.

אם בג"ץ יותיר את ההחלטה על כנה, יהיה זה אות למסע תעמולה לסימונה של ישראל כ"רודפת פעילי זכויות אדם", ושל מערכת המשפט הישראלית כבלתי מתַפקדת. שאקיר וארגונו ינהלו מסע תעמולה נגד ישראל בכל מקרה; טוב עשה אפוא ביהמ"ש המחוזי, שביסס את החלטתו על העובדות ולא על שיקולי תדמית.

אודליה אזולאי היא מנהלת קשרי כנסת ותקשורת ישראלית ב-NGO Monitor

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר