מסקר לסקר מתחזק הרושם כי הנתונים קובעו בדבק נגרים אל מיקומם בסולם העץ. מנדט אחד יותר או פחות, ומה שהיה הוא שיהיה, ושוב יהיה, ושוב יהיה, וחוזר חלילה. זה מעניין במיוחד מפני שלפי שעה, לפחות, לא היה בדבריו של ברק אובאמה כדי להשפיע על מיפוי הכנסת ה-19. הליכוד במקומו כבשבוע שעבר וכן יריבתו המרכזית, מפלגת העבודה, ואם בכלל אפשר לדבר על שינוי של ממש הרי הוא בא לידי ביטוי בירידת כוחה של התנועה של ציפי לבני, שדברי אובאמה נועדו יותר מכל לסייע דווקא לה. נכנסנו לישורת האחרונה. האם אובאמה יחזור ויטיל פצצה מדינית? האם בנימין נתניהו שוב יידרש לסיור שגרתי כדי להציב מצלמה נגד עיניו ולהשיב בעקיפין ובלשון כוללנית לביקורת מארה"ב? זה מעניין, אובאמה תקף ונתניהו לא הגיב אלא במשפט כללי. אולי כדי לא להעניק לנשיא האמריקני עילה למחזור נוסף של דברי ביקורת מוושינגטון. יש כמובן התפתחויות מעניינות. לא רק למי יצביע הציבור, אלא באיזו קואליציה הוא מעוניין? התוצאות יפורסמו מחר בעיתון זה. הן מצביעות על ההעדפות הרווחות בציבור הרחב באשר להרכב הקואליציה הבאה - כמה מהדתיים ומהחרדים וכמה מהשמאל-מרכז? לא נשארו נושאים לבד מניחושים אם יצטרף נפתלי בנט לממשלה, או שנתניהו יעדיף דווקא את יאיר לפיד. ושניהם יודעים כי במרחב ביניהם שרועים 1.5 מנדטים הממתינים לפתק הצבעה, הלנו אם לצרינו- נותרו השעשועים. אמא של שלי יחימוביץ' סברה כי לא יקרה דבר אם בתה לא תזכה בכהונת ראש הממשלה, וצופי הליכוד בערוץ 10 הינהנו בראשם; ואמו של נפתלי בנט גויסה למערכה נגד ציפי לבני; ובנו של יאיר לפיד נשלח לטבילת אש על המסך, מסורת משפחתית מימי סבא טומי. אם זה שודר בפריים טיים חמישה ימים לפני הבחירות - אילו בעיות יש למדינה? לא כלום. כלי התקשורת הביאו עד כה מידע מרתק, אבל לא כל כך חשוב. הם אינם יודעים לדווח מה קורה במטה הבחירות של המפלגה, אבל גאים במידע לעתיד הרחוק אם פאינה קירשנבאום תהיה שרת השיכון מטעם הליכוד ביתנו או דווקא יאיר שמיר. שאלות אלה צצות כפטריות אחרי הגשם. הן מעניינות בעיקר את המועמדים.