בספרו "מביירות לירושלים" תיאר כתב ה"ניו יורק טיימס" במזרח התיכון תום פרידמן ביקור מצמרר בסוריה של חאפז אסד. הוא הגיע לעיר שמרדה בשלטון המרכזי ו"האריה" - זה כינויו של השליט אבי השושלת - רצח המונים מיריביו והשליכם לקברים בעודם בחיים, ו"האדמה רטטה". האכזריות גנטית ועוברת מדור לדור. אתמול היה זה הבן בשאר אסד שהורה על הפצצה אכזרית, שהסתיימה במותם של עשרות אזרחים חפים מפשע. בעיקרו של דבר אירועים כאלה, מצומצמים יותר, מתרחשים בכל כמה ימים. הנטייה הטבעית והמובנת מאליה היא לומר כי ימיו של אסד בארמון הנשיאות בדמשק ספורים. כמה זמן יוכל להחזיק בשלטון ולתפעל את הצבא, ששולט רק על רבע משטחה של המדינה? נכון שהסיום דטרמיניסטי, בלתי נמנע. לפי אחד הדיווחים, הושגה הסכמה אמריקנית-רוסית כי אסד יימלט לארץ מקלט. לפי הצעת פארוק א-שארע, הנתון למרותו, יש לנהל משא ומתן מפני שגם אסד מבין כי מן המלחמה הזאת לא ייצאו מנצחים. רק שיש פער זמן ניכר בין ההתבטאות שאסד מחוסל לבין הסיום בפועל, ובפרק זמן זה עלולים להתרחש מאורעות הרי גורל לסוריה ולמזרח התיכון. בסוריה לא יהיה כבר "אביב ערבי". כל תוצאה תהיה כחורף סוער וחשוך. המערב מסייע עתה למורדים יותר מבעבר. הוא מעביר נשק ותחמושת בלי לשגר יחידות צבא ובלי להודות במעשיו. בעיקר כדי לא להתנגש ברוסיה, שיש לה עדיין אינטרסים רבים במשטר הקיים, ואשר היא מונעת את נפילתו כל עוד תביעותיה לא מומשו או הובטחו. ישראל לא התערבה עד כה בטבח העם בסוריה. גם מדינות ערב לא נחלצו להציל את אזרחיה. נפילת משפחת אסד מתקבלת בישראל ברגשות מעורבים. מצד אחד יש סיכוי רב שבנפול אסד ניתקת חוליה חיונית, שאין לה תחליף, בציר המוביל מטהרן באיראן אל חיזבאללה בביירות. כל מכה כזאת לאיראן מחזקת את ביטחונה של ישראל באורח משמעותי. מצד אחר, מאז יוני 1974 הקפידו שני הדורות לשליטי משפחת אסד לשמר את הפסקת האש בחזית הגולן. אין ערובה ששקט זה יישמר עם חילופי המשטר, אפילו אם השלטון המרכזי בדמשק ייחלש והמדינה תחולק בפועל לאחוזות שבטיות בעלות אופי כמעט פיאודלי. מומחים לענייניה של סוריה מיטיבים לנתח את המצב, אבל אינם יכולים לנפק תשובה מוסמכת לממשלה בירושלים איזו משתי האפשרויות היא הרע במיעוטו מבחינתה. מי שישתלט על דמשק וינהיג את הצבא יקבל לידיו מחסן נשק כימי ענק. "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי", כמאמר חכמים. כל עוד ניהל אסד את ארצו ביד רמה היה יסוד להניח כי לא יעשה בו שימוש נמהר. זהות יורשו אינה ידועה עדיין. כך או אחרת, ברור שישראל תיאלץ למתוח את שריריה יותר מבעבר בשנה שבה יגבר הלחץ לצמצם גם את תקציב הביטחון.