"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איטליה: הסדר הפוליטי באירופה מתפרק

,עודכן

תוצאות הבחירות הכלליות שנערכו באיטליה לא מכבר, מהוות המשך לפירוק המואץ, מאז 2016, של המודל הפוליטי שעליו התבסס האיחוד האירופי. להתפרקות שלושה סממנים: ערעור כוח האליטות המסורתיות תומכות האיחוד האירופי, התמוטטות האמון במודל מדינת הרווחה האירופית, וקריסת השמאל־מרכז המסורתי. הביטויים המעשיים שונים ממדינה למדינה, אך מבשרים תופעה דומה: התפוררות הסדר הפוליטי הקיים, ללא חלופה ברורה.

במירב הקולות (כשליש) זכתה תנועת המחאה הפופוליסטית "חמש הכוכבים" בראשות הקומיקאי בפה גרילו (אב מייסד ו"גורו" שאינו נושא תפקיד רשמי), שהשקפותיה הן בליל גישות ימין ושמאל מכל הבא ליד. מנגד, ברית ארבע מפלגות מרכז־ימין שבראשה עמד סילביו בלוסקוני בן ה־81 (לא מתמודד על תפקיד רשמי, בשל הרשעה במשפט), אספה תמיכה רבה יותר, המתקרבת ל-40 אחוזים מהקולות. גם כאן אירעה תפנית מפתיעה, כש"הליגה", מפלגה פופוליסטית בראשות מטאו סאלביני הצעיר - הדורשת פחות מיסים ופחות מהגרים - קיבלה את מירב הקולות מקרב מפלגות הברית, והיא עתה מנהיגת הימין. לבסוף ישנה ברית מפלגות שמאל-מרכז מסורתיות, שבניסיון לחמוק משקיעת השמאל האירופי העמידה בראשה את מטאו רנצי הפוטוגני, שגם הוא מרבה לגנות את השיטה הקיימת. זה לא עזר; השמאל כולו זכה במעט יותר מחמישית מהקולות, התוצאה הגרועה ביותר שלו מאז ומעולם.

איטליה ממשיכה מגמה בולטת באירופה. בבריטניה הביא משאל עם לפני כשנתיים ליציאה מהאיחוד האירופי, בניגוד לעמדת האליטות המסורתיות, בעוד מנהיג שמאלי קיצוני השתלט על מפלגת הלייבור. בצרפת לפני כשנה, ריסקו הבחירות את השמאל המסורתי והעלו לשלטון את הנשיא מקרון עם מפלגה המבוססת בעיקר על אישיותו. בגרמניה הביאו הבחירות בסוף 2017 לנסיקת מפלגת ימין פופוליסטית, ואילצו את השמאל והימין המסורתיים המוכים לחבור יחד לקואליציה שלטונית רעועה.

המשותף לכל המקרים, הוא התחזקות גורמים פופוליסטיים, השוללים את השיטה הקיימת ומערערים את המבנה המסורתי של ימין ושמאל - מבלי שידוע האם הם מסוגלים לממש אפילו חלק קטן מהבטחותיהם.

כך, תוצאות הבחירות באיטליה מהוות ארוחה ססגונית, החסרה מנה עיקרית: אין לאף מפלגה יכולת למשול לבדה. גם צירופן יחד של קולות "חמש הכוכבים" ו"הליגה", מבהירה שרוב האיטלקים מאסו ב"עסקים כרגיל" ותומכים במפלגות מחאה הקוראות לניפוץ השיטה הקיימת. התוצאות מבשרות לאיטליה רעות, ומעמידות אותה בפני חוסר יציבות ואף חוסר משילות.

גם מזווית ישראלית התוצאות לא מעודדות. את מקומם של מנהיגי הימין והשמאל המסורתי, ברלוסקוני ורנצי האוהדים לישראל, תופשים עתה בצמרת הפוליטיקה מנהיג "חמש הכוכבים" גרילו, שעמדותיו עוינות מאוד לישראל, ומטאו סלביני מ"הליגה", שלו ולמפלגתו אין קשרים לישראל או עמדות מבוססות כלפיה.

אך בעיקר תוצאות הבחירות באיטליה רעות לאיחוד האירופי: במדינה מרכזית, נתנו הבוחרים קולותיהם לכוחות פוליטיים הקוראים תיגר על האיחוד האירופי. למעשה, המצב הפוליטי והכלכלי הרעוע של איטליה, מעלה סכנה ממשית לעזיבת היורו, מבחירה או מכורח. התפתחות כזו תאיים על עצם קיומו של המטבע האירופי המאוחד, ועל כלל המערכת הכלכלית והפוליטית האירופית.

ד"ר אופיר העברי הוא המשנה למכון הרצל, בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר