"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
התרופה היקרה בישראל: השופטים האמיצים מצילים את החולים

התרופה היקרה בישראל: השופטים האמיצים מצילים את החולים

,עודכן

פסק הדין החדש והאמיץ של השופטת אריאלה גילצר־כץ, מבית הדין לעבודה בתל אביב, מצטרף לשורה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות באומץ, ללא מורא וללא משוא פנים, על ידי שורה של שופטים כנגד קופות החולים, כאשר הם מחייבים אותן לממן לחולים קשים תרופות חדשות ויקרות מאוד שנמצאות מחוץ לסל התרופות וחיוניות להצלת החיים של החולים.

למי שלא מצוי בעובי הקורה זה נראה קשה להבנה איך בית המשפט מעז בכלל להטיל על קופת החולים הוצאה כספית אדירה כמו במקרה הזה של הילד ארי יצחק מזרחי, שהעלות השנתית של התרופה שלו היא כ־3 מיליון שקלים בשנה, וכל זאת כאשר אין כלל עוררין על כך שהתרופה לא כלולה בסל התרופות הממלכתי שהקופות מחויבות לתת, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ואולם מפסק הדין החדש ומשורה של פסיקות מחייבות שכבר ניתנו בבתי הדין לעבודה ובבית המשפט העליון, עולה מציאות הרבה יותר מורכבת: קופות החולים אמנם לא חייבות לספק לחולים תרופות מחוץ לסל, אבל הן כן חייבות לנמק באופן מלא, הוגן וישר כאשר הן מחליטות (באמצעות ועדות החריגים הפועלות בקופות) לא לספק לחולים תרופות חיוניות שלא כלולות בסל. הנימוקים האלה כבר הוסדרו בהוראות משרד הבריאות ובפסיקה כאשר, למשל, הקופה מחויבת לתת נתונים מדויקים (ולא להפריח כמו במקרים רבים נתונים סתמיים וכלליים) על ההשלכה התקציבית של מתן התרופה שמחוץ לסל וגם להתייחס באופן מיוחד למצבו הרפואי הספציפי, המיוחד והייחודי של החולה, ולא רק להסתפק באמירות כלליות בלתי מחייבות. עוד נקבע כי אסור שהשיקול התקציבי יהיה תמיד היחיד שימנע את מתן התרופה.

ומתברר שקופות החולים, פעם אחר פעם, מקבלות החלטות הרות גורל שלא לספק לחולים קשים תרופות מחוץ לסל - באופן המנוגד חד־משמעתית להוראות משרד הבריאות ולפסיקה. כאן אפשר היה לצפות או לקוות שמשרד הבריאות ייכנס לתמונה ויקיים בקרה שוטפת אחר ועדות החריגים בקופות, אבל כמו בנושאים אחרים משרד הבריאות אינו עושה זאת ומועל כך בתפקידו.

אלא שכאן בדיוק נכנסים שופטים בבתי הדין לעבודה שפעמים רבות (לא תמיד, כי הרי לא כל השופטים אמיצים) משכילים להתייצב לצד החולה, שמרגיש נרמס על ידי הביורוקרטיה הקשה והמשומנת של קופת החולים, ומחייבים את קופות החולים לספק לחולה את המזור והתרופה שהוא נזקק להם כדי להציל את חייו. וכך אכן קרה גם אתמול לארי יצחק מזרחי, שהשופטת התייצבה בעוז לצידו מול קופת חולים מכבי והורתה לתת לו את התרופה שעשויה להציל את חייו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

רן רזניק

כתב בריאות