ההמולה סביב שילוב נשים בתפקידי לחימה חזרה השבוע לכותרות, לאחר ש־13 החיילות שהשתתפו בתוכנית הראשונית בשריון סיימו את תהליך ההכשרה ושולבו במערך הגנת הגבולות.
הצעקנים המוכרים קפצו עם טענותיהם הקבועות - מהקביעה שמדובר בפיקציה כי "נשים לא באמת מסוגלות להיות טנקיסטיות", דרך החשש שנשים בטנק גורמות לפריצוּת בצבא, ועד לדאגה ממה שיקרה כשיסתערו עליהן לוחמי דאעש.
הטענות רובן הבל ודעות קדומות. הוכח שנשים מסוגלות למלא תפקידי לחימה; לא את כולם, אבל חלקם - ובהצלחה רבה. יעידו על כך הדר כהן והדס מלכא, שתי לוחמות מג"ב שנהרגו בקרב עם מחבלים, ומאות החיילות שמשמשות בשלל תפקידים - בגדודים המעורבים, בפיקוד העורף, בהגנה האקטיבית ועוד. ההחלטה אילו תפקידים ייפתחו לנשים היא עניינית. נשים יכולות למלא בהצלחה שלל תפקידים בצוללות, ועדיין - בשייטת 7 אין נשים, כי אי אפשר לספק תנאים מתאימים, ובעיקר הפרדה מתאימה, שיאפשרו שירות הולם.
גם במערך המסתער אין נשים. המשקלים הכבדים, המאמץ הפיזי, וכן - החשש ממה שיקרה אם ייפלו בשבי, סגרו בפני החיילות את גולני, צנחנים, נח"ל, גבעתי וכפיר. נכון שגם טייסת קרב יכולה ליפול בשבי, אבל הסיכון בחטיבות החי"ר שונה באופיו.
עד לתוכנית הנוכחית, חיל השריון היה סגור בפני נשים. הסיבה לשינוי כפולה: מחסור בחיילים ושינוי באופי המשימות. צה"ל נתקל בקושי גובר לגייס טנקיסטים; בהיעדר מלחמות גדולות, עם מאות טנקים שמכריעים קרב, ירדה קרנו של השריון.
גם המציאות הביטחונית השתנתה. אלה שצועקים לא הבחינו שצה"ל משנה פניו: לא עוד יחידות שיעשו הכל, אלא מעבר הדרגתי ליחידות ייעודיות. הקמת גדודים המגינים על הגבולות משחררת את המערך המסתער להתאמן למלחמה. יהיו יחידות שיתמקצעו בהגנה, ואחרות בהתקפה.
הסיכון לחיילת המשרתת בטנק בגבול הערבה קטן משמעותית מהאפשרות שתיפגע בתאונת דרכים, ועדיין - איש לא שוקל למנוע ממנה לנהוג. גם טענות הזימה בטנק אינן שונות מהמגע האפשרי בין חיילת לחייל בכל בסיס; מי שקושר את הפלדה הקרה לרומן הרומנטי צריך לבדוק את עצמו.
וזה שורש העניין: הוויכוח אינו על שילוב נשים, אלא על מקומה של האישה. קהלים רבים טרם הפנימו את עקרון השוויון, ואת העובדה שמקום האישה הוא (גם) מחוץ לבית. זה חל לא רק על בנות חילוניות; העלייה התלולה בהיקף הבנות הדתיות המתגייסות מלמדת שהן מחפשות לשלב אתגר ותרומה משמעותיים.
חובת הצבא לאפשר לנשים לשרת באופן הולם, בהתאם לצרכיו ולרצונותיהן. בניגוד לטענות, הוא עומד בכך לא רע. כמו כל תהליך, זה מלווה בחריקות, אבל צה"ל ידע קשיים גדולים מאלה, ולא זקוק לסיוע מרבנים ומפוליטיקאים. בשביל זה יש מפקדים; צריך לתת להם לעבוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו