"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדיף הסכם "בלי לערב הורים"

,עודכן

אתמול פורסמה בעיתון זה ידיעה בלעדית על כוונתו של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, להניח בחודש דצמבר תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני, "בבחינת הכל או לא כלום", שהישראלים יאהבו 50 אחוזים ממנה וכך גם הפלשתינים. הידיעה בוודאי משמחת את מי שרוצה להביא קץ לסכסוך, אך צריכה גם להדאיג את שני הצדדים. שום גורם חיצוני, גם אם אחד הצדדים זוכה להעדפתו, אינו יודע את צורכי האזור כמו השחקנים עצמם. הנחתה חיצונית היא תמיד בעייתית יותר מאשר יוזמה מקומית.

תהליך השלום בין מצרים וישראל החל ב־1977, לאחר שהנשיא האמריקני, ג'ימי קרטר, ויו"ר נשיאות הסובייט העליון של בריה"מ, ליאוניד ברז'נייב, החליטו לכנס מחדש את ועידת ז'נבה ולהכתיב פתרון לשני הצדדים. שר החוץ דאז, משה דיין, שהדבר הובהר לו בעת ביקור בוושינגטון, מיהר הביתה בדאגה. הנשיא המצרי, אנואר סאדאת, חשש שתכתיב של שתי המעצמות יפגע באינטרסים של מצרים, ובסופו של דבר הסכים רה"מ מנחם בגין לחזור בו מעמדתו הקודמת באשר לעתיד חצי האי סיני, להשיב את כולו למצרים, ואף לפרז שטח ישראלי הצמוד לגבול. כל זה - רק כדי להימנע מתכתיב חיצוני.

בתהליך אוסלו לא עירבנו את האמריקנים כלל. במו"מ החשאי בין ישראל לירדן, שנולד בעקבותיו, לא היו האמריקנים בתמונה. הפתרונות שסוכמו, בשני התהליכים, לא היו כתובים בשום ספר, ולא היו מוצעים על ידי המעצמות לו היו מעורבות בתהליכים. הם היו תוצרת הצדדים, מתוך הבנה לקשיים, לבעיות, לרקע ההיסטורי, התרבותי והדתי. עם השלמת "יוזמת ז'נבה" הבלתי רשמית, אמר לי הנשיא לשעבר, ביל קלינטון, כי זהו נייר טוב בהרבה מן הנייר שהציג בפני שני הצדדים בדצמבר 2000, ערב סיום כהונתו ("הפרמטרים של קלינטון"), כנראה משום שאנחנו מכירים את המצב בשטח טוב יותר (בעיקר לגבי ירושלים).

זאת הזדמנות לשוב אל שולחן המו"מ. ממשלת ישראל, שהודיעה (וזו טעות מדינית קשה, הנובעת מאילוץ קואליציוני בעייתי) כי לא תשב עם ההנהגה הפלשתינית גם אם ממשלת הרשות הפלשתינית תיתמך על ידי חמאס, בלי שישתתף בה, עדיין "רשאית" לקיים מו"מ מדיני עם הפלשתינים, כיוון שההסכם הפנימי רחוק מהשלמה. אם התנאי הפלשתיני יהיה נכונות ישראלית לקיים מו"מ על בסיס גבולות 67', אין לישראל בעיה אמיתית להסכים לכך, כי ברור שכל גבול בין ישראל למדינה הפלשתינית יתייחס לגבול 67'. לממשלת נתניהו יובטח רוב בכנסת בכל מצב, גם אם הבית היהודי תעזוב את הקואליציה. הפלשתינים גם הם חייבים להבין שיש כאן חלון הזדמנויות להגיע להסדר מלא או חלקי, לפני שתוגש לצדדים הצעה שדחייתה עלולה לפגוע ביחסיהם עם המעצמה היחידה בעולם. עדיף להגיע להסכם כזה "בלי הורים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר