"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אקדמיה עם מחויבות חברתית

,עודכן

בימים אלה מגיעים עשרות אלפי צעירות וצעירים אל כותלי האוניברסיטאות, לקראת פתיחת שנת הלימודים ביום ראשון. הם נחשפים לעולם של הרחבת אופקים, של סקרנות, של מימוש והגשמה עצמית. כשהאקדמיה מקבלת לידיה את הצעירים של היום שיהיו המנהיגים של מחר, היא מקבלת הזדמנות לא רק לעצב את ההשכלה הגבוהה ואת ערכי המצוינות, ההתמדה והביקורתיות שלהם, אלא גם הזדמנות לעצב את רגישותם החברתית.

סטודנטים רבים נחשפים לאוכלוסיות מגוונות בזכות העשייה החברתית במהלך הלימודים: על פי הנתונים המוכרים לנו, כמחצית מהסטודנטים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב משלבים במהלך לימודיהם פעילות חברתית, בין שבמסגרת תוכניות המעניקות מלגה ובין שבאופן עצמאי או התנדבותי. מרגש לראות איך הסטודנטים, למרות העומס הרב של הלימודים והעבודה, מצליחים להיות מעורבים ולהשקיע בעשייה לטובת הציבור. פעילות זו היא ברוכה וחשובה ויש בה לא אחת מפגש בין קהילות ואנשים מרקעים שונים, מפגש התורם לחידוד רגישותו החברתית של העוסק בפעילות.

עם זאת, במוסדות רבים להשכלה גבוהה, בארץ ובעולם, יש מחיצה, מובנת כמעט, בין הפעילות החברתית של הסטודנטים לבין חוויית הלימודים האקדמית. לדוגמה, סטודנט להנדסה שפעיל עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים מועצם מעצם החוויה וכמובן מפתח הבנה חברתית, אך לא תמיד ילמד לעשות את החיבור בין תחום הלימודים שלו לבין העולם שבו הוא "רק מתנדב".

דוגמה טובה לאופן שבו האוניברסיטאות יכולות לעשות את הקישור הזה היא פרויקט משותף של המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטת בן־גוריון עם קרן אדמונד דה רוטשילד, בשם "קוביית רוטשילד", מרכז לעשייה חברתית אפקטיבית שאליו מגיעים סטודנטים לניהול כדי לקיים שיח על הנושאים הנלמדים בתואר מתוך ראייה חברתית, באמצעות סימולטור מבוסס טכנולוגיה חדשנית המדמה סיטואציות חברתיות מותאמות לעולם התוכן הנלמד.

החזון שלנו הוא שהפעילות הזו תתרחב לכל תחומי הלימוד: אין סיבה שסטודנטים לפיזיקה, למדעי המחשב או אפילו לספרות לא יקבלו במהלך לימודיהם גם זווית הסתכלות חברתית. הרעיון הוא שסטודנט, שיספוג בתוך תחום הלימוד שלו תכנים חברתיים רלוונטיים, יקבל כלים תודעתיים ומעשיים שיסייעו לו לעשות שינוי חברתי אפקטיבי בתחומו. אנחנו חיים בעולם של שינויים חברתיים עמוקים, של חברה ההולכת ומזדקנת, של התרחבות הפערים הסוציו-אקונומיים ושל צמצום המרחקים הגיאוגרפיים תוצאת הרשתות החברתיות. זה המקום של ההשכלה הגבוהה להיות עדכנית ורלוונטית בעולם שבו טכנולוגיות ומידע משתנים ללא הרף. הסטודנטים בשלים, מעורבים ועצמאיים מספיק כדי להיות חלק מאתגר זה.

האקדמיה לא צריכה להניח שהתוכן האקדמי והמחויבות החברתית הם שתי גזרות נפרדות שאין ביניהן שום קשר, אלא לראות איך לוקחים את הפרופסיות השונות ויוצקים אליהן את התכנים החברתיים הראויים מתוך תפיסה של ערבות הדדית ומחויבות חברתית שאנחנו רוצים במנהיגי העתיד שלנו.

הכותבת היא מנהלת המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר