למרות אופן תפקודה הלקוי, בעיני רוב הציבור, המשטרה דווקא לא מאכזבת כשהיא מבינה את כובד משימתה הנקודתית, וכשהיא מציבה לעצמה כמטרה פיצוח יעד המהווה נושא בעל הד ציבורי. כזה המצדיק, לדעת קברניטיה, את השקעת מירב המאמצים האנושיים, המדעיים והטכנולוגיים - וזאת אף שהפעילות השוטפת של המשטרה מתנהלת בתנאי מחסור. פענוח הרצח המזעזע של בני משפחת אושרנקו ראוי לשבח והערכה. עם זאת, ניסיוני האישי גרם לי, מחד גיסא, לא להתרגש יתר על המידה מגודל הזוועה, ומאידך גיסא לא להפליג על כנפי הסופרלטיבים בגין הפענוח. זאת, כיוון שבנסיבות הספציפיות מה שהפריד בין תעלומה בלתי פתירה לבין פתרון מהיר יחסית היה בעיקר שלושה: ניצול מרבי של מאגר הידע האגור במחלקות לזיהוי פלילי, מאמץ חקירתי (תחקורי ותשאולי) אדיר תוך דבקות בלתי מתפשרת במטרה, וכמובן מעט מזל שלעולם לא מזיק, במיוחד כשלרוע מזלו של החשוד העיקרי עמדו טעויותיו במרכז זירת האירוע. למרות קביעתי כי בחשיבה עניינית פתרון התעלומה הבלתי נתפסת, לפחות ממבט ראשון, היה למעשה קל, צריך להדגיש: אין דבר שלא יכול להיעשות כל עוד לצד הפוטנציאל הגולמי, הגם שלעיתים הוא גלמודי, מתייצב מפקד מקצוען ופקודים מסורים המונעים מתוך נאמנות למקצוע וקשובים לרחשי לב הציבור בכלל ולציפיותיו בפרט. בכל אופן, בשולי פענוח הפרשה ברצוני להעיר כמה הערות. הדבר הראשון נוגע לנתח התקציבי המוקדש למחקר ופיתוח. כיום הוא נע סביב 20 אחוזים מתקציב המשטרה. זהו מצב בלתי נסבל של הסתפקות ברכש ובתחזוקה ללא פיתוח מערכות מדעיות, אשר בלעדיהן תהיה הקרימינולוגיה נתונה לחסדי הקרימינולוגים והטעויות שלהם. ככל שהזמן עובר מדובר ברגרסיה במקרה הרע, או בדריכה במקום במקרה הטוב. בלעדי המחלקה לזיהוי פלילי, לא מן הנמנע כי הרצח היה נשאר בלתי מפוענח. הדבר השני נוגע לצווי איסור הפרסום. אף שהם נתפסים כסיטונאיים וכגורמים לפגיעה בזכות הציבור לדעת, תוך הסתתרות מאחורי חותמת גומי משפטית - אין בסיס להטלת הדופי בכנות הבקשה המשטרתית ובשיקול הדעת של השופט הנענה לה. במקרה שלנו, פרסום בטרם עת של המוצגים שמהם הופק הדנ"א עלול היה לגרום לאי חזרתם של החשודים מחו"ל, ולקושי ביכולת מימוש של בקשת ההסגרה בהיעדר טיוטת כתב אישום קודם שנערכה השוואת דנ"א. בנוסף, צריך להיפסק הוויכוח שהתפתח בנוגע לחקיקה שתאפשר קיום מאגר דנ"א לכלל האוכלוסייה. לא די במצב הקיים המאפשר לקיחת דנ"א רק במקרים מסוימים ומתושבים מסוימים. ייתכן שאין זה יאה למשטר דמוקרטי, אך במשטר דמוקרטי נחוצה גם הרתעה שתמנע פשיעה העלולה לפגוע בציבור. הצורך ליצור איזונים צריך להיות מובן לכל פרט בחברה. הדבר השלישי נוגע לכך ש"מומחינו" הזדרזו להטיל את האשמה, לפני חשיפת החשוד, על אלמוני המשתייך לעדה מסוימת תוך הטלת סטיגמה על כלל העדה. חשיפת זהות הרוצח הוכיחה שוב עד כמה חשיבה סטריאוטיפית עלולה להיות שגויה ופוגענית. חבל שגם בתקשורת סייעו לא מעט להאדרת הסטיגמה. הדבר הרביעי הוא הגל האופנתי בנוגע לתמיכה בעונש מוות, כאשר בתפקיד הדוגמניות מככבים חברי כנסת שבלשון גששית מציעים עונש מוות במקרה של רצח ילדים מתחת לגיל 13. אם כך, בעקבות הצעה זו עוד עלול לעלות רעיון גאוני נוסף: דרישה לענישה פחותה ממאסר עולם במקרה של רצח קשיש...
פלילים
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.