1. עכשיו, שכבר אף אחד לא רוצה לפטר את גיא עזורי, אפשר לדון בהפועל ב"ש בהיגיון. השורה התחתונה היא שבניית הסגל בנגב לוקה בחסר. עזורי אסף לחיקו את כוכבי דרג ב' של הליגה הישראלית לדורותיה. להביא את ליאור אסולין לבאר שבע זה חבית נפץ. גם אתמול הוא היה עסוק בחגיגת שערים שכוללת את השתקת אוהדי היריבה, כמו נגד הפועל ת"א. למעשה, חצי מאוהדי הליגה לא מנהלים יחסים תקינים עם השחקן הזה, אבל לעזורי זה כנראה לא משנה. נמשיך הלאה. אלונה ברקת מדברת על כך שהנוער זה הדבר הכי חשוב. בפועל, קבוצת הנוער ירדה בתקופתה ליגה, ונכון להיום משחקים בבאר שבע מקסימום שלושה שחקני בית בהרכב הראשון. השאר הם שכירי חרב וזרים בינוניים ומטה. הפועל חיפה, עם תקציב קטן יותר, נמצאת במקום השני. מעמדו של המאמן בבירת הנגב עדיין זמני. מצד שני, הקלישאה גורסת שזמני זה הכי קבוע. המשך יבוא כבר בעוד שבועיים. 2. מעניין איפה היה יצחק שום כשלימדו הגנה בקורס מאמנים. לא ייאמן איך חסרונו של שמעון גרשון הפך קריטי כל כך, כשבנאדו האיטי ושאר החוליה האחורית לא הצליחו לעצור את המארחים. זו פתיחת עונה גרועה לבית"ר, ונדמה שהדיבורים על ריצה בצמרת היו מוקדמים. במכבי חיפה יכולים להמשיך לישון בשקט. 3. ואי אפשר בלי מילה על האוהד דני נוימן. ניסינו לתת לו צ'אנס, אבל האיש פשוט יושב עם צעיף וירטואלי של בית"ר בעמדה. אם הורסקי רוצה להפוך לשדר בליגה של הגדולים, הגיע הזמן שהוא יתחיל לרסן את הקולגה שלו לשידור, ולא ייסחף כאחרון האוהדים ביציע.
על החיים הקשים של מאמן הפועל ב"ש
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".