אופטימיות זהירה (מאוד)
אי אפשר להקל ראש במהלך שהוביל לקבלת קלטת השבי של גלעד שליט, שתגיע מחר אל ישראל.
לא רק שלראשונה אחרי שלוש שנים ושלושה חודשים נראה את פניו ונדע בוודאות כי הוא חי - לראשונה אפשר לומר שמתקיים משא ומתן אמיתי שעשוי להוביל (בקרוב-) לשובו הביתה.
המו"מ הזה התנהל בימים ובשבועות האחרונים בחשאי. התוצאה - הקלטת - היא רק שלב גלוי אחד שמסתיר עשייה ענפה, שהובילה לאופטימיות הזהירה (מאוד) שנשמעה אמש בישראל, ולפיה ייתכן שבפעם הזאת ניתן יהיה להשלים את המהלך ולהחזיר את שליט לביתו.
בדרך תישאר שאלת המחיר - זה יהיה לב הוויכוח והתיווך של הימים והשבועות הקרובים. אם לשפוט את הרקורד והנחישות של המתווך הגרמני, יש עוד סיבה לאופטימיות זהירה.
סביר ששני הצדדים יתגמשו, ברצונם (ההדדי) לסיים את הפרשה. ישראל מבקשת לסגור את התיק, חמאס מעוניין לזכות בקרדיט ציבורי לקראת הבחירות שאולי יתקיימו ברשות בינואר. ההחלטות ידרשו אותנו ואותם לקריעה. הדיון הציבורי יהיה כואב, אבל הוא חייב להתקיים. הקלטת, שתגיע מחר לארץ, תתפוס בו מקום מרכזי.
במידה והקלטת אכן אמינה והיא אכן מהימים האחרונים אזי שהחייל החטוף גלעד שליט חי, ושמצבו טוב. מי שירצה ימצא בכך סיבה שלא להאיץ את המו"מ: הרי פרסומים רבים באחרונה קבעו שמצבו הידרדר.
לפני חמש שנים עשינו עסקה עם חיזבאללה כי אמרו לנו שעקרו לאלחנן טננבוים את השיניים. שהוא הולך למות. לשמחתנו, זה לא היה המצב; לצערנו, שיקרו אותנו. לכן, טוב שכולנו נדע עכשיו מה מצבו האמיתי של גלעד.
השלמת הפרשה הזאת דורשת מחיר ציבורי כבד. טוב שהציבור יידע עליה את כל הפרטים. מי שחרד שהפרסום ידחה את השחרור, יכול להירגע.
הקלטת תמחיש לכולנו שגלעד חי. הושט היד ושחרר אותו. לא סביר שאחרי שנראה אותו מסתכל עלינו, מדבר איתנו, יהיה מישהו שיחליט להשאיר אותו שם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו