"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
יעד חינוכי

יעד חינוכי

,עודכן

שתי פילוסופיות התייצבו לפני 98 שנים על קו הזינוק למירוץ לקוטב הדרומי. הקרחון הענק היה חבל הארץ האחרון שטרם כבש האדם, ועיני כל היו נשואות אל השניים שיצאו לדרך: רוברט פלקון סקוט האנגלי ורואלד אמונדסן הנורבגי.

סקוט, רב חובל בצי המלכותי, האמין שכדי לנצח יש להשתמש במיטב השכלולים ובכל הניסיון האנושי שנצבר לתועלת המסע. אונייתו היתה עמוסה בכל הפיתוחים של אותה תקופה - מזחלות שלג חדשניות וממונעות, סוסי פוני סיבריים למשא, גרמופון להנעים בזמירות, ספרייה, מכונת כתיבה לתעד בה ומה לא.

אמונדסן, מגלה ארצות נחוש, העדיף להצטייד בכלים הבסיסיים ביותר אבל במלאים גדולים, ללא שום פריט שאינו הכרחי. על כל פריט הועמסו ארבעה או חמישה פריטים זהים להחלפה. למסע עצמו יצא מלווה בארבעה מלווים ומזחלות וב-52 כלבים בלבד.

כוונת שר החינוך לתגבר את מקצועות הליבה על חשבון מקצועות בחירה מגוונים מזכירה את לקח מסעם של סקוט ואמונדסן. בכוונת השר והמנכ"ל "לנקות" מהמערכת את מקצועות הבחירה הרבים, ולנצל את השעות המתפנות לתגבור לימודי הליבה: תנ"ך, עברית, מתמטיקה, אנגלית, ספרות, היסטוריה ואזרחות.

מקצועות הליבה הם הכלים הבסיסיים וההכרחיים שאנו נותנים בידי תלמידינו להתמודדות עם אתגרי העולם המודרני. נכון להעניק להם אפשרות להתפתח במגוון מקצועות, אבל לצערנו, לא עומדת לרשותנו משלחת מסע שניתן להעמיס עליה מכל טוב, אלא מערכת רזה של 35 שעות. דרכה אנו אמורים לספק לתלמידים את המיומנויות להשתלבות מוצלחת בחיים הבוגרים, ועלינו לבחור בין מתמטיקה לעיצוב, כפי שאמונדסן וסקוט נאלצו לבחור בין מעיל לבין גרמופון.

לא סתם הוגדרו מקצועות אלה "ליבה". שליטה טובה בהם תעניק לתלמידים את האוריינות הדרושה להם כדי להצליח בהמשך דרכם, הן באקדמיה והן בשוק העבודה. תלמיד שלומד מתמטיקה ארבע שעות בשבוע ובשעה החמישית לומד קידום מכירות, ישיג שליטה בינונית במתמטיקה ויתרון מדומה במכירות. כמוהו כמבנה שיסודותיו רעועים אבל רעפיו מצוחצחים.

רעפיו של סקוט הכבידו על מזחלותיו. כעבור יומיים בלבד שבקו המגלשות הממונעות חיים וננטשו. גם הברקת סוסי הפוני התבררה כיומרה שאין לה מקום, לאחר שכוחם של הסוסונים תש. לבסוף כבש את הקוטב רק כדי לגלות בו דגל נורבגי שננעץ 34 ימים לפני. כשגווע ומת עם אנשיו בשלג, כבר היה מתחרהו אמונדסן על סיפון אונייתו המפליגה צפונה, ועימו ל-קח גם לענייננו על הסדר הנכון בין החשוב להכרחי.

*הכותב כיהן עד לאחרונה כמנכ"ל משרד החינוך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו