"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ציר ההברחות: חור מסוכן בהגנה

ציר ההברחות: חור מסוכן בהגנה

,עודכן

אחת הקביעות שקשה מאוד לערער עליהן היא שגדר ההפרדה תורמת לביטחון, והיעדרה - במקומות שבהם היא חסרה - מהווה פרצה ביטחונית מסוכנת.

הגדר מעוררת סביבה לא מעט מחלוקות, חלקן מוצדקות. במהלך השנים מאז הוחל בהקמתה נטען נגדה, בעיקר מהצד הפלשתיני, כי היא מייצרת הפרדה על בסיס אתני, כולאת בכמה מקומות אזרחים באזורים מגודרים וסגורים, מונעת מחקלאים לעבד את אדמותיהם, פוגעת בסיכוי לקיים דו־קיום בין ישראלים לפלשתינים ומקשה מאוד את פיתוח הכלכלה הפלשתינית. מקצת מהתלונות האלה הגיעו לבג"ץ, שבכמה מקרים הורה לשנות את תוואי הגדר לאחר שקבע כי הפגיעה בחיי הפלשתינים היא בלתי מידתית.

גם מהצד הישראלי היו טענות נגד הגדר, פחותות אמנם, שהתרכזו בעיקר בחשש כי היא תתחום ותבלום הרחבה אפשרית של היישובים ביו"ש, ואף תהווה בעתיד קו גבול בין שתי המדינות. על הרקע הזה לא הושלמה הגדר בכמה אזורים, למרות התחייבויות חוזרות ונשנות של הדרג המדיני לעשות זאת.

אולם מהזווית הביטחונית קשה, כאמור, להתווכח על חיוניות הגדר. יחד עם פעולות הסיכול האינטנסיביות, היומיומיות, של השב"כ וצה"ל בערים הפלשתיניות, היתה הגדר ועודנה הפקטור המרכזי בירידה הדרמטית בהיקף הטרור הפלשתיני ממאות הרוגים בשנה בשיאה של האינתיפאדה השנייה, למספר חד־ספרתי בשנה כיום.

נתוני השב"כ מראים בבירור כיצד ירד היקף הטרור באזורים סמוכי הגדר - למשל חדרה, נתניה ועפולה, שהיו יעד פופולרי לפיגועים באינתיפאדה השנייה, ומרגע הקמת הגדר בצפון השומרון שוחררו כמעט כליל מאימת הטרור - ובמהופך: אזורים שאין בהם גדר ממשיכים להיות מאוימים, בדגש על דרום הר חברון שמהווה מקפצה תמידית למחבלים שמבקשים לחדור לישראל (וגם לשוהים בלתי חוקיים שמחפשים עבודה). דוגמה לכך הם המחבלים שביצעו בשנה שעברה את הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב, שנכנסו לישראל ללא הפרעה מהכפר יטא בדרום הר חברון.

אז הבטיחו לסגור

הידיעה שמפרסמת היום אפרת פורשר מעידה כי למרות הפיגועים וההבטחות, הפרצה עדיין קיימת. סביר שהכביש שנסלל משמש בעיקר למטרות כלכליות ולמחפשי עבודה פלשתינים, אולם הוא עלול להפוך בקלות לאוטוסטרדת טרור.

מי שרוצה לסייע לכלכלה של הרשות הפלשתינית יכול להקים אזורי תעשייה, לשחרר חסמים ביורוקרטיים ולהעניק אישורי עבודה מסודרים לשב"חים; המצב הקיים הוא חור מסוכן בהגנה, והתעלמות ממנו היא אופציה גרועה במיוחד, שקורצת גם לגורמים פחות תמימים ממי שרק רוצים להרוויח כמה שקלים למחייתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי