"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קוהל: האיש שהצעיד את האיחוד קדימה

,עודכן

נפילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר 1989 באה לעולם כהפתעה מוחלטת. גם אלה שעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות הדרמטיות ב"גוש הסובייטי" - דוגמת קנצלר גרמניה דאז הלמוט קוהל - נתפסו לא מוכנים לרעידת האדמה ההיסטורית הזו, שעמדה לשנות את פני אירופה. אך קוהל, שהיה רק בן 15 בעת קריסת הרייך הנאצי וחלוקתה של גרמניה בין בעלות הברית המנצחות במלחמה, הצליח להתאושש במהירות, להבין את גודל השעה ולתפוס את ההיסטוריה בקרניה: ימים ספורים לאחר נפילת החומה הוא כבר הציג בבונדסטאג המערב־גרמני תוכנית לאיחוד גרמניה והכריז בפני המון דורש איחוד בדרזדן המזרח־גרמנית: "נכבד את מה שתחליטו על עתיד ארצכם".

מצבה הכלכלי הנורא של מזרח גרמניה היה ידוע לקוהל, אם כי לא במלוא חומרתו. גם קריסתה הכלכלית של בריה"מ הפכה לוודאות. קוהל ידע לנצל את הנסיבות הללו ואת עוצמתה הכלכלית של גרמניה המערבית כדי להוציא לפועל חלום שמיליוני גרמנים ייחלו לו במשך עשרות שנים - אך לא האמינו באפשרות התגשמותו: איחודה מחדש של גרמניה ושחרורה מנוכחות "צבאות הכיבוש".

לקוהל היה ברור שהדרך היחידה להתגבר על פחדי שותפיו האירופאים מעוצמת גרמניה המאוחדת היא חיזוק האיחוד האירופי. לכן נעתר לדרישת נשיא צרפת דאז, פרנסואה מיטראן, ליצור מטבע כלל־אירופי - היורו, שירתום את כלכלת גרמניה לטובת אירופה וימנע השתלטות גרמנית על כלכלת שכנותיה. לקוהל גם היה ברור שהתמוטטות בריה"מ פותחת דלת להרחבת האיחוד האירופי מזרחה ולהצבת גרמניה המאוחדת בלב האיחוד המורחב העתידי. הוא ידע שעתיד ארצו תלוי ברצונם הטוב של שותפיה ושכניה, ותיאם עימם כל מהלך.

ב־2011, בתחילת "המשבר היווני" שאיים על היורו ועל אחדות אירופה, השמיע קוהל ביקורת נוקבת כלפי בת חסותו לשעבר שהפכה יורשתו, הקנצלרית אנגלה מרקל. "היא הורסת לי את אירופה", אמר בהתייחסו למדיניות הקיצוצים והצנע הנוקשה, שכפתה על יוון ועל מדינות אירופיות אחרות שנקלעו לגירעונות תקציביים עמוקים בצל המשבר הפיננסי העולמי. קוהל תמך בהשגת פתרונות מוסכמים, לא בתכתיבים גרמניים. החלטתה החד־צדדית של מרקל לפתוח את שערי אירופה למיליוני פליטים ומהגרים לא חוקיים מהמזה"ת, מאפריקה ומאסיה הגבירה את ביקורתו של קוהל. אחד המדינאים האחרונים שביקרו את קוהל בביתו היה ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ממתנגדיה הראשיים של מרקל באיחוד האירופי.

דור המייסדים הראשון של האיחוד האירופי כלל את קונרד אדנאואר הגרמני ורובר שומאן הצרפתי. קוהל ומיטראן הצעידו את האיחוד יחדיו קדימה. כעת נותר בפני מרקל ונשיא צרפת הטרי, עמנואל מקרון, לפתוח שלב חדש בתולדות האיחוד האירופי, או להביא לקריסתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר